60. למעשה, אף התובע ואף הנתבעת, אינם חולקים על חשיבות קיומה של פוליסת ביטוח צד שלישי. לטענת התובע, ניתן להסתפק בביטוח שניתן לו על ידי החברה המתקינה שניתן למשך תקופה של ארבע שנים ממועד ההתקנה (עמ' 2 ש' 20-19 לפרוטוקול הדיון), ובביטוח צד שלישי בסך של שני מיליון ₪, הכלול בביטוח הרכב עצמו. עוד סבור התובע כי כאשר קיימת פוליסת ביטוח, אי אפשר לדרוש בנוסף גם התחייבות אישית לכיסוי נזקים שאינם מכוסים בפוליסה.
61. מנגד, לטענת הנתבעת אין בעמדת התובע כדי לתת מענה של ממש לתקופה שלאחר תקופת האחריות. מה עוד שביטוח צד שלישי בסך של שני מיליון ש"ח הכלול בבטוח רכבו של התובע, אין בו כדי לכסות אירוע ביטוחי שייגרם מעמדת הטעינה, אלא רק מרכבו. בנוסף, על התובע לחתום על התחייבות אישית לפיה הוא מתחייב לשאת בנזק שייגרם בשל עמדת הטעינה, ככל שנזק זה לא יכוסה במסגרת הפוליסה.
62. במחלוקת שבין הצדדים, אני סבור כי נציגות הבית המשותף רשאית להציג כתנאי סביר, כי בעל הדירה המעוניין להתקין עמדת טעינה חשמלית יציג לה פוליסת ביטוח צד שלישי לנזק שעלול להיגרם מעמדת הטעינה, ויהיה עליו לדאוג כי במשך כל תקופת השימוש בעמדת הטעינה החשמלית, תהיה בתוקף פוליסת ביטוח צד שלישי לעמדת הטעינה (להלן-"התנאי הביטוחי"), אך היא אינה רשאית לדרוש מבעל דירה, התחייבות אישית לשפות נזק שאינו מכוסה בפוליסה כזו ("תנאי ההתחייבות האישית").
להלן נימוקיי.
63. אני סבור כי בתנאי הביטוחי יש כדי לענות על מספר מטרות חשובות ובהן להבטיח את תקינות עמדת הטעינה החשמלית כך שחזקה על המבטחת כי תבדוק מעת לעת ובטרם חידוש הפוליסה את תקינות העמדה, או תדרוש המצאת אישורים מתאימים המעידים על תקינותה, וכן כדי לפצות את בעלי הדירות בקרות נזק לרכוש המשותף, שנגרם מעמדת הטעינה החשמלית.
64. לא נעלמה מעיניי טענת התובע, לפיה חשש הנתבעת מפני האפשרות לאירוע נזיקי בשל עמדת הטעינה, הוא חשש מיושן שאינו במקומו. אלא שאני סבור כי במרוצת הזמן, "כוחות השוק" יעשו את שלהם. במובן זה, שככל שבמרוצת הזמן, לא יתרחשו אירועי קרות נזק הנובעים מעמדת הטעינה החשמלית, ממילא עלות רכישת הפוליסה תרד באופן משמעותי - ולהיפך - ככל שחלילה יתרחשו אירועים כאלו בעתיד.
65. כמו כן, במסגרת אסיפת בעלי הדירות, רשאים בעלי הדירות לקבל החלטה בנוגע לסכום הכיסוי הביטוחי, והחלטה זו מן הסתם תתקבל בהתאם לשינויים שבוודאי עוד יהיו בכל הנוגע לרכבים החשמליים. כפי שטען עצמו התובע, אנו ניצבים בפני הקידמה, במסגרתה אין עדיין מספיק נתונים שיש בהם כדי להסיר את חששה המוצדק של הנתבעת.