46. גאבי שוקחה תומך בטענותיהן של המבקשות וטוען אף הוא כי הסכם המכר של הזכויות בסימן הוא הסכם תקף. יוער כי גאבי שוקחה מציג עצמו בכל ההליכים כ"בעל המניות" בחברה, אף כי כאמור לעיל, זכויותיו במניות החברה טרם הוכרעו.
47. הנאמן מתנגד לצמצום צו המניעה וטוען כי למבקשות אין זכות לעשות שימוש בשם שוקחה בכל צורה שהיא, ואף לא לעשות שימוש בשם החברה "אנטואן שוקחה ובניו בע"מ". הנאמן מעלה מספר טענות כנגד תקפו של ההסכם וכנגד תקפה של העסקה הנטענת למכירת הזכויות למבקשות.
48. הנאמן טוען כי לא בוצעה כל עסקה למכירת הזכויות בסימן המסחר שבמחלוקת או בכל סימן דומה, וכי הצגת ההסכם נועדה אך ורק להבריח נכסים מנושי החברה. הנאמן מדגיש כי בכל ההליכים שננקטו, הן בתביעה האזרחית, הן בפני רשם סימני המסחר והן בפני בית המשפט העליון ובית המשפט המחוזי בתל-אביב, טענו החברה ובני פאוזי כי החברה היא המוכרת, המייצרת והמשווקת את המוצרים, וכי קבוצת בני פאוזי רק מפיצה את מוצריה. על כן, טוען הנאמן כי החברה והמבקשות מושתקות מלטעון אחרת. עוד טוען הנאמן כי בהסכם שאושר בתביעה האזרחית הוכרה הגנתה של החברה להמשיך ולהשתמש בשמה שלה, שהוא "אנטואן שוקחה ובניו בע"מ". זכותו של אדם לעשות שימוש בשמו שלו אינה ניתנת להעברה ולמכירה לאחר.
49. עוד נטען כי בתביעה האזרחית הוכרה זכות החברה לעשות שימוש אך ורק בשם המלא שלה, כלומר "אנטואן שוקחה ובניו בע"מ". הסכם המכר מתיימר למכור זכויות לעשיית שימוש בשמות שונים, לרבות בשם "אנטואן שוקחה ובניו", ללא ציון "בע"מ", כלומר ללא ציון שמה המלא של החברה, וכן מתיימר להקנות למבקשות זכויות לעשיית שימוש בשם "שוקחה" או "AS". סימנים וכינויים אלו לא נרשמו כסימני המסחר של החברה ולא נכללו בהסכם שאושר בתביעה האזרחית, ועל כן, אפילו היה נקבע שהסכם המכר תקף, אין בו כדי להעביר זכויות בסימנים שאינם של החברה. הנאמן טוען עוד כי ההסכם שנכרת ולפיו נמכרו הזכויות לשימוש בשם תמורת סך של כ-2.6 מיליון ש"ח אינו תקף, שכן שווי הזכות עולה בהרבה על הסכום שצוין בו. הנאמן מדגיש כי נוהל משא ומתן קודם למכירת הזכויות בסימן במחיר גבוה בהרבה, הן לבני ג'ורג' והן לבני פאוזי. ההסכמה הנטענת למכירה בשווי נמוך מחזקת את ההנחה כי ההסכם אינו תקף וכי נועד רק להברחת הזכויות מהנושים. על כן, כך נטען, יש מקום להורות על ביטול ההסכם גם בהתאם להוראות סעיפים 220, 221 לחוק חדלות פירעון.