למרות זאת, דומה שאין בהבחנה הפורמלית לגבי זהות הגורם שעליו מוטלת ההגבלה כדי לסגור את הדלת לפני העותרות. ראשית, סקירת תכליות תיקון 32 בכלל, וההסדר ההומניטרי הייעודי בפרט, מעידה כי הסדרים אלה סובבים סביב השיקולים ההומניטריים הקשורים בצורכי המטופלים. הם מזהים את הקשר בין איכות חיי המטופל לזמינותו של המטפל הזר, ומבקשים לספק למטופלים הזקוקים לכך מענה הולם, המביא בחשבון "את אנושיותו ואת כבודו של המטופל הסיעודי, ונועד להבטיח את ערכי שלמות גופו ונפשו" (עניין רשות האוכלוסין, פסקה 12; ראו לעיל, פסקה 4). בנסיבות אלה, אין במנגנון הטכני שנבחר לצורך הגנה על המטופלים כדי לטשטש את תכליתו המהותית, ולשלול את טענת ההפליה של המטופלים המבוגרים.
זאת ועוד, מודל הביניים מרחיב את יריעת הזכות החוקתית לשוויון, אך אינו שולל את הקביעה המוקדמת בעניין מילר, לפיה הפליה שיש בה אלמנט של השפלה עולה כדי פגיעה בזכות החוקתית לכבוד. טענות העותרות לגבי הסטריאוטיפים המשפילים שביסוד הדרת המבוגרים מן ההסדר ההומניטרי הייעודי עשויות להצביע, אפוא, על פגיעה בזכות החוקתית לשוויון, ועל כן יש לבחון אותן לגופן – ללא תלות בעוצמת הזיקה לאוטונומיה (והשוו לדיון בעניין איחוד המשפחות, שביסודו עמדה ההנחה כי מניעת מעמד מפלוני (תושב האזור) עשויה לפגוע בזכותו החוקתית לשוויון של אלמוני (אזרח ישראל, המבקש להכניס ארצה את בן זוגו); ראו, למשל, בג"ץ 7052/03 עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים, פ"ד סא(2) 202, פסקה 40 לחוות דעת הנשיא א' ברק, ופסקאות 89-92 לחוות דעת המשנה
--- סוף עמוד 20 ---
לנשיא מ' חשין (2006) (להלן: עניין איחוד משפחות), ובג"ץ 466/07 גלאון נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד סה(2) 44, פסקה 1 לחוות דעת הנשיאה ד' ביניש ופסקה 2 לחוות דעתי (2012) (להלן: עניין גלאון)).
17. הערה מקדמית נוספת נוגעת למשמעות העקרונית של תליית קולר ההבחנה שעורך תיקון 32, בהעדפותיו של צד שלישי – הלא הם המטפלים הזרים. חשוב להבהיר כי גם אם העדפות כאלה קיימות, אין בעצם קיומן, או במציאות החברתית שהן יוצרות, משום "תעודת כשרות" אוטומטית להסדר הסטטוטורי. אדרבה, העדפות שמקורן בסטריאוטיפים פוגעניים ובדעות קדומות פסולות אינן מכוננות שונות "רלוונטית", והמדינה אינה רשאית להתנער בחסותן מחובתה לפעול בשוויון. אכן –
"אין לך קרקע פורייה יותר להפליה מאשר סטראוטיפים שפותחו במשך השנים. כך לעניין סטראוטיפים של נשים [...] כך לעניין סטראוטיפים הבנויים על שוני בגזע, וכך לעניין סטראוטיפים הבנויים על הבחנות של גיל. אכן, בצדק צוין כי קבלת טענות המתחשבות בהעדפה של לקוחות '...חותרת תחת הפילוסופיה הבסיסית העומדת ביסוד של איסור האפליה בעבודה' [...] התחשבות בסטראוטיפים שומטת הקרקע מתחת למבחן הרלוונטיות עצמו. בצדק ציינה השופטת דורנר כי '...קיימת סכנה – שהתממשה לא אחת – כי אמות המידה שיוחלו בכל עניין ועניין ישקפו את הסטראוטיפים המשפילים שעמם מיועד להתמודד איסור ההפליה מיסודו'" (דנג"ץ רקנט, פסקה 20 לחוות דעת הנשיא א' ברק).