באותה רוח, נקבע כי הגם שקיימת "אחיזה בשוק העבודה הישראלי" לגישות סטריאוטיפיות "לפיהן נתפסת האישה כמפרנס משני וכבעלת מעמד נחות בשוק העבודה" –
"דומה כי אין חולק שזוהי מציאות בלתי רצויה אשר יש לפעול בהתמדה לעקירתה מן השורש. משכך הסדר הנאחז בגישות אלה כדי להצדיק אפליה בין גברים לנשים בשיעור פנסיית השארים אינו יכול להיתפס אלא כהסדר שיש בו משום פגיעה בכבודן של הנשים כעובדות וכעמיתות בקרנות וכן בכבודם של האלמנים משום שהוא פוגע ללא הצדקה ברמת חייהם לאחר מות נשותיהם. במובן זה מדובר באפליה הקשורה קשר ענייני והדוק לכבוד האדם והפגיעה שהיא יוצרת יש בה על כן משום פגיעה בזכות היסוד של האלמנים ונשותיהן המנוחות לכבוד על פי מודל הביניים שאימץ בית משפט
--- סוף עמוד 21 ---
זה כמפורט לעיל" (בג"ץ 2911/05 אלחנתי נ' שר האוצר, פסקה 26 לחוות דעת הנשיאה א' חיות (15.6.2008); ראו גם בג"ץ 11585/05 התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נ' המשרד לקליטת עליה, פסקה 19 לחוות דעת הנשיאה ד' ביניש (19.5.2009)).
הנה כי כן, העדפות פסולות של צדדים שלישיים אינן מעניקות למדינה רישיון להפלות. כך לגבי גיל הפרישה, כך לגבי זכויות הפנסיה – וכך לגבי ההסדר ההומניטרי הייעודי. לפיכך, ייחוס השימוש בפרמטר הגיל להעדפות המטפלים הזרים מהווה רק נקודת המוצא לדיון בקיום שונות רלוונטית: יש לבחון האם מדובר בהעדפות ענייניות, או בביטוי של סטיגמות פסולות שאין להעניק להן גושפנקה בחקיקה. בכך אעסוק כעת.
ההסדר ההומניטרי הייעודי – קיומה של שונות רלוונטית
18. כאמור לעיל (פסקאות 3-5), ההוראות המסדירות את שהייתם של עובדים סיעודיים זרים בישראל מייצגות איזון בין צורכי המטופלים ושיקולי ההגירה. תיקון 32, המסמיך את שר הפנים להאריך רישיונות ישיבה מטעמים הומניטריים, נע אף הוא על ציר זה. הוא עודנו מציב במרכז את צורכי המטופלים, אך מעניק משקל רב יותר – יחסית לתיקון 20 שקדם לו – לעידוד ההישארות אצל אותם מטופלים, כמו גם לשיקולי הגירה. מלבד תכליות כלליות אלה, נודעת להסדר ההומניטרי הייעודי שבמוקד ההליך דנן תכלית קונקרטית: הוא מאפשר למטפלים זרים שאינם עומדים בתנאי ההסדר ההומניטרי הבסיסי, להישאר בכל זאת בישראל לצורך טיפול ב"צעירים" עם מוגבלויות קשות (דברי ההסבר לחוק הכניסה לישראל (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"א-2021, ה"ח הממשלה 546, 547). זאת, בניסיון לתקן את כשל השוק המקשה על חברי קבוצה זו לגייס מטפלים זרים, בשל רמת הנכות של חבריה, ומאחר שהם מתגוררים "ככלל [...] עם בני משפחה, או שהם יותר פעילים, או שניהם יחדיו, דבר המשליך על הדרישות מהעובד המטפל בהם" (פסקה 12 לתצהיר התשובה מטעם הממשלה).