--- סוף עמוד 5 ---
4. דא עקא, עד מהרה התברר כי הפתח הרחב שפתח תיקון 20 להארכת רישיונות הישיבה מטעמים הומניטריים, גבה מחיר. אמנם, שרי הפנים הגבילו תחילה את היקף הרישיונות שניתן להעניק מכוחו, וקבעו מכסה שנתית מצומצמת בת 100 (צו הכניסה לישראל (מכסה שנתית מרבית של רישיונות שיינתנו מטעמים הומניטריים מיוחדים), התשע"א-2011, ק"ת 1139) עד 200 רישיונות (צו הכניסה לישראל (מכסה שנתית מרבית של רישיונות שיינתנו מטעמים הומניטריים מיוחדים), התשע"ב-2012, ק"ת 880). אולם, שטף הבקשות פרץ את הסכר –
"בשנים האחרונות הוגשו אלפי בקשות לוועדה המייעצת, ומחמת עומס הבקשות והזמן הרב הנדרש לבדוק אותן, החליטו שרי הפנים בשנים 2014–2016 על מתן אישור גורף לכ-9,000 בקשות. עקב כך, עובדים זרים העדיפו לעבור לטפל במי שהטיפול בו קל יותר, ומטופלים סיעודיים רבים התקשו בהעסקת עובדים זרים לאורך זמן" (מתוך דברי ההסבר להצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 33) (הארכת רישיון לעובד זר בענף הסיעוד), התשע"ח-2018, ה"ח הכנסת 160; להלן: הצעת תיקון 32. בתצהיר התשובה מטעמם (פסקה 16), ציינו משיבי הממשלה כי בחודש יולי 2018 ניתן, בנסיבות דומות, אישור גורף לכ-5000 בקשות נוספות).
על מנת לעודד את המטפלים הזרים להישאר לאורך זמן "אצל אותו מטופל מחד גיסא, ולשם צמצום מספר הבקשות שהוועדה המייעצת ממליצה לאשר מאידך גיסא", בא, אפוא, לעולם תיקון 32 – מושא העתירה הנוכחית. תיקון זה עודנו מציב במרכז "את אנושיותו ואת כבודו של המטופל הסיעודי, ונועד להבטיח את ערכי שלמות גופו ונפשו" (בר"ם 6612/19 רשות האוכלוסין וההגירה נ' פלוני, פסקה 12 (31.12.2019); להלן: עניין רשות האוכלוסין)). אולם, הוא ממיר את שיקול הדעת הרחב שניתן לשר הפנים בתיקון 20, בהסדר מדורג, נוקשה ומובנה יותר, המשקף מדיניות הגירה מחמירה יותר לגבי המטפלים הסיעודיים הזרים (פרוטוקול ישיבה 664 של ועדת הפנים והגנת הסביבה, הכנסת ה-20, 6 (20.6.2018); להלן: פרוטוקול 664). חלקו הראשון של ההסדר החדש (להלן: ההסדר ההומניטרי הבסיסי), מסמיך את השר להאריך את רישיון הישיבה של עובד זר "שחלפו 63 חודשים מיום כניסתו לישראל לראשונה [...] מטעמים הומניטריים מיוחדים וחריגים המתקיימים במטופל הסיעודי והקשורים למורכבות או לייחודיות הטיפול הסיעודי הנדרש לו או לנסיבות אישיות אחרות של המטופל" (סעיף 3א(ב1)(1) לחוק הכניסה). על העובד להגיש את בקשת הארכה בטרם "חלפו למעלה מ-90 ימים מיום סיום תקופת העסקתו החוקית האחרונה" בישראל (אם כי, שר הפנים