--- סוף עמוד 44 ---
7. מן האמור עד כה עולה, כי בנדון דידן עלינו לבחון האם תיקון 32 מבוסס על תבחין קבוצתי פסול; אם יש בו כדי להפלות, באופן גלוי או סמוי, להלכה ולמעשה, בין המטופלים השונים, נוכח חלוקתם לקבוצות גיל שונות, תוך קביעת הסדר חוקי שונה לכל אחת מהקבוצות. כחברי, המשנה לנשיאה נ' הנדל, בהקשר הדברים כאן, אף אני סבור כי התשובה לכך היא בחיוב. כפי שציינתי בעניין עדאלה – "הפלייתו של אדם על בסיס השתייכותו לקבוצה מסוימת, תוך הטלת 'קלון קבוצתי' על הקבוצה כולה, פוגעת בכבודו, מדירה אותו, משפילה אותו, ומשרישה דעות קדומות קיימות ביחס לחברי הקבוצה כולה"; ובהמשך: "הפליה קבוצתית משדרת מסר לאדם, ולפיו בהיותו משויך לקבוצה חברתית כלשהי, הוא כבול בכבלים מסוימים שאין בכוחו להשתחרר מהם. [...] בכך, מביעה ההפליה זלזול בבחירותיו האוטונומיות של האדם אשר נוגעות לליבת זהותו כאדם, כמו גם בכוחו לפעול בניגוד להכללות השליליות שהחברה מייחסת לאותה קבוצה שהאדם משתייך אליה. בהפליה על רקע קבוצתי טמון אפוא זלזול בסגולה בסיסית זו של האדם: היא משדרת מסר כפול, המזלזל הן בבחירתו להשתייך לקבוצה מסוימת, הן בעצם יכולתו לבחור בעצמו את נתיבות חייו, במנותק מהשתייכותו לקבוצה זו" (שם, פסקאות 120-119). הדברים הללו, ישׂימים גם כאן. משעבר המטופל את גיל הפרישה, אין ביכולתו עוד להתנער מחברי הקבוצה, ולהוכיח כי עניינו-שלו, שונה מעניינם של אחרים. האוטונומיה – נפגעת, הדעה הקדומה – משתרשת, וכבלי ההשתייכות – מתהדקים; דרך ללא מוצא. בכגון דא סבורני, כי נפגע כבודו של האדם, ערכו היחודי, אשר על חשיבותו הרבה עמד דוד המלך בתהלים: "וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹקִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ" (תהלים ח, ו).
8. אם כן, משנמצא כי ההבחנה האמורה פוגעת בשוויון ברמה החוקתית, בדין קבע חברי המשנה לנשיאה כי לא ניתן לעצור כבר בשלב זה, וכי נדרש לפנות לשלב השני של הבחינה החוקתית, כדי לבחון אם תיקון 32 אכן עומד בתנאֵי פסקת ההגבלה. בהקשר זה, כאמור, מקובלים עלי דברי חברי, ומסקנתו, כי התיקון האמור צולח את מבחני פסקת ההגבלה.
9. אשר על כן, אף אני סבור כי דין העתירה להידחות.
ש ו פ ט
--- סוף עמוד 45 ---
השופטת ע' ברון:
1. אני מצטרפת לתוצאה שאליה הגיע חברי המשנה לנשיאה נ' הנדל, כי דין העתירה שלפנינו להידחות. בהסדר שבסעיף 3א(ב1)(1א) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל או החוק) גלומה פגיעה בזכות לשוויון של מטופלים סיעודיים שחצו את גיל הפרישה הקבוע בדין; ואולם כפי שביאר חברי, פגיעה זו היא מידתית וצולחת את מבחני פסקת ההגבלה. אוסיף מספר הערות בקצרה.