--- סוף עמוד 52 ---
שאליה כוון ההסדר. לעומת זאת, המדינה עמדה בהרחבה על נתונים שמעידים שלאחר כניסת התיקון לתוקף ביום 27.6.2018, הוגשו ואושרו יותר בקשות של מטופלים מתחת לגיל פרישה. על מנת להבהיר את הספק שמתעורר בהקשר זה, אביא את הנתונים שהביאה המדינה כלשונם (סעיפים 67-62 לתצהיר תשובת המדינה). אשר למספר הבקשות שהוגשו לוועדה המייעצת, הובאו הנתונים הבאים:
שנה
מס' בקשות
מטופלים מעל גיל פרישה
מטופלים מתחת לגיל פרישה
אין שנת לידה
2015
3,321
עד שנת לידה 1948: 2,707 (81.5% מהבקשות)
משנת לידה 1949: 614 (18.5% מהבקשות)
0
2016
3,872
עד שנת לידה 1948: 3,167 (81.8% מהבקשות)
משנת לידה 1950: 704 (18.2% מהבקשות)
1
2017
4,842
עד שנת לידה 1950: 4,012 (84.2% מהבקשות)
משנת לידה 1951: 828 (17.1% מהבקשות)
2
1.1.2018 – 26.6.2018
2,466
[עד] שנת לידה 1951: 2,077 (84.2% מהבקשות)
[מ]שנת לידה 1952: 389 (15.8% מהבקשות)
0
27.6.2018 – 31.12.2019
3,902
[עד] שנת לידה 1952: 2,416 (61.9% מהבקשות)
[מ]שנת לידה 1953: 1,486
2
1.1.2020 –31.10.2020
2,645
עד שנת לידה 1953: 1,878 (71% מהבקשות)
משנת לידה 1953: 767 (29% מהבקשות)
0
אשר לנתונים שעניינם מספר הבקשות שאושרו על ידי הוועדה המייעצת:
לפני תיקון 32 (1.1.2017 – 27.6.2018)
אחרי תיקון 32 (27.6.2018 – 31.10.2020)
כמות
אחוז מתוך סך הבקשות שאושרו
כמות
אחוז מתוך סך הבקשות שאושרו
מתחת לגיל פרישה
101
24%
1,277
46%
מעל גיל פרישה
321
76%
1,488
54%
סה"כ
422
100%
2,765
100%
--- סוף עמוד 53 ---
7. סבורני כי יש קושי בהסקת מסקנות בדבר תרומת ההסדר מהנתונים המספריים בלבד, וזאת במספר היבטים. כאמור, הוועדה המייעצת בוחנת פניות שהוגשו לפי שני מסלולי הפנייה שקבועים בסעיף 3א(ב1) לחוק הכניסה לישראל. לפיכך, כפי שציין חברי המשנה לנשיאה, על מנת לבחון את תרומת ההסדר שנקבע בסעיף 3א(ב1)(1א) לחוק לעלייה במספר הבקשות של המטופלים הצעירים, היה על המדינה לפלח את הנתונים האמורים לפי מסלולי הפנייה – ואולם, נוכח המורכבות שבדבר, הדבר לא נעשה (סעיף 63 לתצהיר תשובת המדינה). בנוסף, עלייה בחלקם היחסי של המטופלים שמתחת לגיל פרישה אשר הגישו בקשות לוועדה המייעצת או שבקשתם אושרה אינה מלמדת בהכרח על תרומת ההסדר למצבם של מטופלים אלה. זאת, מאחר שייתכן ששינוי זה נובע מירידה במספר המטופלים מעל גיל פרישה שהגישו בקשות, נוכח התנאים שנוספו לסעיף 3א(ב1)(1) לחוק במסגרת התיקון, כפי שתיארתי לעיל, וכן מעצם העובדה שהתיקון יצר מסלול פנייה לוועדה המייעצת אשר קובע מגבלת גיל כתנאי סף – ולפיכך החלק היחסי של המטופלים מתחת לגיל הפרישה מתוך כלל הבקשות גדל. אשר לבחינת מספר הבקשות שאושרו במונחים אבסולוטיים, המדינה ציינה כי ביחס ל-6,012 בקשות שהוגשו בתקופה שלפני כניסת התיקון לתוקף, לא מעודכנת החלטה (מתוך 7,308 בקשות בסך הכל). לטענת המדינה ההסבר לכך הוא ש"ככל הנראה מדובר במטופלים שנכללו באישורים הגורפים; שנפטרו בטרם התקבל מענה; או שביטלו את הבקשה". נוכח האמור, לא ניתן להסיק מנתון זה כי לאחר התיקון חלה עלייה במספר הבקשות שאושרו (וראו גם: פסקה 28 לחוות דעתו של חברי המשנה לנשיאה).