עם חזרת הצעת תיקון 32 אל ועדת הפנים והגנת הסביבה, לצורך הכנתה לקריאה שניה ושלישית, הציג היועץ המשפטי של הוועדה נוסח עדכני, שבו הוצב גיל המטופל כתנאי סף לכניסת המטפל בשערי ההסדר ההומניטרי הייעודי. לדבריו, מאחר "שלפי הנתונים של משרד הפנים האוכלוסיות שמתקשות בהשגת עובדים זרים הן בעיקר האוכלוסיות הצעירות, וצריך היה לשים את הגבול באיזשהו מקום, חשבנו יחד עם משרד הפנים לקבוע שלגבי כל האוכלוסיות גיל הפרישה הוא גיל 67. הוא יהיה הגיל שבו בעצם תינתן העדפה" (פרוטוקול 664, בעמוד 5). במהלך הדיון, הודיע נציג משרד המשפטים כי השינוי האמור מקובל על משרדו, נוכח "הקשיים שעומדים בפני אנשים עם מוגבלות שככלל הם לא עומדים בפני קשישים. למשל, הנושא של מורכבות הטיפול וגם העובדה שהרבה פעמים במשפחות של נכים האדם הוא יותר נייד, ולכן העבודה היא יותר קשה. לפעמים יש אנשים נוספים במשפחה שמקשים [...]" (שם, בעמ' 43). נציגת רשות האוכלוסין הוסיפה, בשולי הדיון, כי "מעבר לדברים שנשמעו פה [...] יש גם ועדה שבחנה את הסיפור הזה במסגרת ועדת שושני, גורמים מקצועיים
--- סוף עמוד 8 ---
חיצוניים שבחנו את הדבר הזה, והם בעצמם הגיעו למסקנה. זה סעיף 17 במסקנות ועדת שושני, שלנכים קשים יש יותר קושי למצוא" (שם). על יסוד תובנות אלה, אושר לבסוף ההסדר ההומניטרי הייעודי במתכונת הבאה:
"על אף האמור בפסקה (1), שר הפנים רשאי להאריך את רישיון הישיבה של עובד זר לשם טיפול במטופל שגילו, במועד הגשת הבקשה, אינו עולה על גיל פרישת חובה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004, והוא אחד מהמפורטים להלן, אף אם לא התקיימו התנאים המנויים בפסקה (1)(א), (ב) או (ד), ולעניין פסקה (1)(ג), במקום "8 שנים" יקראו "13 שנים":
(א) מטופל סיעודי הזכאי לקצבת שירותים מיוחדים מהמוסד לביטוח לאומי בשיעור של 188% לפחות;
(ב) נכה צה"ל או נפגע פעולת איבה שהוכר כנכה סיעודי בדרגת נכות 100% מיוחדת;
(ג) ילד נכה הזכאי לקצבת ילד נכה מהמוסד לביטוח לאומי בשיעור של 188% לפחות;
(ד) מי שהמוסד לביטוח לאומי הכיר בו כמטופל סיעודי עקב פגיעה בעבודה, כהגדרתה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, והוא תלוי לחלוטין בעזרת הזולת בביצוע כל פעולות היום-יום" (סעיף 3א(ב1)(1א) לחוק הכניסה).
הנה כי כן, ההסדר ההומניטרי הייעודי מאפשר להאריך רישיונות ישיבה של מטפלים שאינם עומדים בתנאי ההסדר הבסיסי – אך זאת, רק לשם עבודה עם בני אדם שטרם הגיעו לגיל פרישת החובה ("גיל 67 לגבר ולאישה"; סעיף 4 לחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004), ונמנים על הקטגוריות המפורטות בחוק (להלן: זכאי קצבאות ההסדר).