לדעת העותרות, השימוש בפרמטר הגיל כתנאי סף – תוך פגיעה במבוגרים שמצבם התפקודי מורכב, ובהם זכאי קצבאות סיעוד, לפי פרק י' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 ("ביטוח סיעוד"), ברמות התלות הקשות ביותר (להלן: קצבאות הסיעוד) – אינו עומד במבחני סעיף 8 לחוק יסוד: חוק האדם וחירותו. הוא אינו הולם את ערכיה של מדינת ישראל; תכליתו אינה ראויה, בשל העוול שהוא גורם למבוגרים; ואף מבחני המידתיות אינם מתקיימים בו. לטעמן, הדרת המבוגרים אינה מקיימת קשר רציונלי לתכלית הסיוע למטופלים הצעירים, הואיל ומספרם של
--- סוף עמוד 10 ---
האחרונים "קטן יחסית ואין כל מנגנון שמייצר קישורים" בין העובדים לבינם; משום שמדובר בשירות אישי מובהק, כך שבכל מקרה "יהיו עובדים שיתאימו לסוגים שונים של עבודה, לאנשים מסוימים ולא לאחרים"; ומאחר ש"רבים מן העובדים דווקא מעדיפים מטופלים צעירים", המעניקים להם אפשרות לשהות בישראל תקופה ארוכה יותר. בד בבד, העותרות טוענות כי השימוש בקריטריון הגיל כתנאי סף לתחולת ההסדר ההומניטרי הייחודי כושל גם במבחן האמצעי שפגיעתו פחותה, וכי נזקו עולה על תועלתו.
מטעמים אלה, העותרות – המצביעות על צורך בפתרונות מקיפים יותר לסוגיית הטיפול בנכים סיעודיים בקהילה – מבקשות לבטל את "מגבלת הגיל הקבועה בתיקון לעיל, כך שיוחזר שיקול הדעת לשר ולוועדה ההומניטארית". בעיקרי הטיעון מטעמן, הבהירו העותרות שהסעד המבוקש הוא "לפסול הסעיף כולו", כך שההסדר ההומניטרי הייעודי יחול גם על עובד זר המבקש לטפל בזכאי קצבאות הסיעוד, שאינם נמנים עם ארבע הקטגוריות הקבועות כעת בחוק. לדעתן, אין, אמנם, מניעה לקבוע קריטריונים לעבודת הוועדה, אך זאת על בסיס הצרכים והקשיים של המטופלים, ולא באמצעות פסילה גורפת של מטופלים מבוגרים.
8. מנגד, משיבה 1 (להלן: הכנסת) סבורה כי דין העתירה להידחות, הן בשל השיהוי בהגשתה – כשנה לאחר פרסום החוק ברשומות; הן משום שהיא אינה מגלה עילת התערבות בחקיקה ראשית; והן בשל חוסר התוחלת של הסעד המבוקש.
לשיטת הכנסת, ההבחנה שעורך תיקון 32 משקפת שונות רלוונטית בין נכים שטרם הגיעו לגיל הפרישה וזכאים לאחת מקצבאות ההסדר, ובין עמיתיהם המבוגרים – שכן הראשונים נתקלים בקושי ייחודי לגייס מטפלים זרים. בהקשר זה, נשענת הכנסת על ממצאי דוח הוועדה הציבורית לבחינת סוגיית העובדים הזרים בענף הסיעוד: הבאה, תיווך וטיפול דוח מסכם והמלצות (2014) (להלן, בהתאמה: ועדת שושני ו-דוח הוועדה)) – שהוזכרו, כאמור (לעיל, פסקה 5), בשולי הדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת – מהם עולה כי קיים "היצע מצומצם יותר של עובדים זרים לנכים צעירים [...] במיוחד ברמות הגבוהות של מוגבלות". הוועדה ציינה כי בעלי היתרים להעסקת עובדים זרים ייחסו זאת, בין היתר, להעדפתם של מטפלים זרים לטיפול "באנשים סיעודיים המתגוררים בגפם (בעיקר קשישים)", והציעה "לתת מענה מיוחד לבעיה" באמצעות שורת צעדים: "קביעת תתי-ענפים (קשישים ונכים צעירים), הקצאה