--- סוף עמוד 11 ---
דיפרנציאלית להבאה של עובדים חדשים [...] וקידום תקנות למתן אשרת עבודה לפי תתי-ענפים" (עמ' 12 לדוח). הצעות חוק שהוגשו בעקבות פרסום הדוח לא הבשילו, אך הכנסת רואה בממצאיו אישור לשונות המהותית בין קבוצות הגיל, ומסבירה כי הקושי של הנכים הצעירים לגייס מטפלים נעוץ במורכבות הנובעת ממאפייניהם הייחודים: "בעיקר העובדה שלרוב הם מתגוררים עם בני משפחה נוספים, וכן היותם ניידים יחסית".
הכנסת מדגישה כי ועדת הפנים והגנת הסביבה שהכינה את החוק הייתה ערה לקשיים שעליהם מצביעה העתירה, ואימצה את פרמטר הגיל רק לאחר ששמעה בעלי עניין שונים, לרבות ב"כ עותרת 1; השתכנעה כי הוא נחוץ לפתרון מצוקת המטופלים הצעירים; וקיבלה "אור ירוק" מגורמי הייעוץ המשפטי. ואכן, מעבר לתכליותיו הכלליות של תיקון 32 – מענה הומניטרי למצוקת המטופלים, לצד הגשמת מדיניות ההגירה – ההסדר ההומניטרי הייעודי מתמקד באתגר הייחודי הניצב לפני "צעירים" עם מוגבלויות קשות. פתיחת שערי ההסדר ההומניטרי הייחודי עבור קבוצה זו בלבד, נועדה לחפות על כשל השוק שנוצר עקב העדפות העובדים, ולהבטיח לה גישה שוויונית יותר למטפלים. מכאן שפרמטר הגיל משרת את תכלית החוק, משקף שונות רלוונטית ומקדם את השוויון המהותי בין המטופלים.
מכל מקום, גם אם תנאי הגיל פוגע בשוויון, הרי שהפגיעה עומדת, לדעת הכנסת, במבחני פסקת ההגבלה. המטרות הציבוריות החשובות שביסוד תיקון 32 הולמות את ערכיה של מדינת ישראל, ומייצגות תכלית ראויה – והאמצעים שנבחרו להשגתן עומדים במבחני המידתיות: הניסיון מלמד כי שיקול הדעת הרחב שניתן בעבר לשר הוביל לפריצת השערים לכל דכפין, ומכאן שהבניית שיקול הדעת – לרבות באמצעות פרמטר הגיל – עומדת במבחן הקשר הרציונלי; אין לה חלופה אפקטיבית פוגענית פחות; ותועלתה – הבטחת שוויון מהותי לנכים "צעירים" – עולה על נזקה.
הכנסת מוסיפה כי דין העתירה להידחות גם בשל הקושי שמעורר הסעד המבוקש: ביטול מגבלת הגיל לבדה לא יסייע לאדם שהפך למטופל סיעודי רק לאחר גיל פרישת החובה – משום שבגיל זה נוצרת רק זכאות לקצבאות הסיעוד, שאינן נכללות בחלופות הקבועות בסעיף 3א(ב1)(1א)(א)-(ד) לחוק הכניסה. סעד זה ייצור, אפוא, הפליה שרירותית בין מטופלים שגילם ומצבם זהים, על יסוד המועד האקראי בו נוצרה נכותם. מנגד, מתן סעד רחב יותר, הכולל גם את ביטול פסקאות (א)-(ד) –
--- סוף עמוד 12 ---
ולחלופין, עיגון של חלופה (ה), בדמות זכאי קצבאות הסיעוד – עולה כדי "ייזום חקיקה", וכרוך בהתערבות לא ראויה במדיניות ההגירה.