20. לשיטת הנתבעים, הוכח כי מקורה של התקלה שאירעה במחשבי החברה הוא בכשל טכני מסוג שהיה נפוץ בתקופה בה נגרמה התקלה. כך עולה גם מעדותו של מנכ"ל בית התוכנה שניסה לשחזר את הדיסק הקשיח של מחשב הקופה. לבסוף נטען כי אף שלא היה קיפוח וממילא אין גם עילה לחיוב הנתבעים לרכוש את מניות התובעים, הרי ששווי החברה הרלוונטי נכון למועד הגשת התביעה עמד לכל היותר על סך של 372,832 ₪.
בנוסף נטען כי בכל תחשיב שייערך בקשר עם רכישת מניות התובעים, יש להביא בחשבון את התקופה בה הופחת שכר הנתבעים ל-10,000 ש"ח ואת התקופה הממושכת בה הם עבדו בחברה בלא למשוך שכר כלל. כמו-כן יש לקחת בחשבון את הסכומים שהעבירו הנתבעים מכיסם לחברה בשעת המשבר (160,000 ₪ על-ידי תומר ו-80,000 ₪ על-ידי אלדד).
טענות החברה (הנתבעת 7)
21. ביום 20.1.2022, באיחור של כשלושה שבועות לאחר המועד שנקבע להגשת הסיכומים, הגישה גם החברה סיכומים מטעמה. התובעים 2-1 עתרו כי סיכומים אלה יוצאו מהתיק, לאור האיחור בהגשתם ומאחר שבחלקם הגדול הם מהווים העתקה של סיכומיהם של הנתבעים 4-1. כן נטען כי הסיכומים אף הוגשו בהעדר סמכות (טענה שהועלתה בעיקרה בתשובה לתגובה, ולכן נפגעה יכולתה של החברה להשיב לה).
אני סבורה כי אין מקום להוציא את הסיכומים מהתיק, חרף האיחור בהגשתם. ככלל, איחור אינו מצדיק את הסעד הקיצוני הזה, וניתן לרפא את הנזק שנגרם לתובעים כתוצאה ממנו בפסיקת הוצאות. במקרה דנן, התובעים עצמם טענו כי סיכומי החברה חוזרים בעיקרם על הטענות שהעלו הנתבעים האחרים בסיכומיהם. לכן, קיומם של הסיכומים בתיק אינו צפוי לפגוע בהם.
22. בסיכומיה של החברה נטען כי בניגוד לטענות התובעים ביחס לאופן ניהול החברה על-ידי תומר ואלדד, הרי שמחומר הראיות עולה כי דווקא בתקופת גיבורי החברה התנהלה בצורה לא אחראית – כאשר חולקו לבעלי המניות כספים ללא רישום ודיווח, בוצע שיפוץ שחרג באופן קיצוני מהסכום שנקבע מראש והמצב התברואתי בבית-הקפה היה לקוי.
עוד טענה החברה כי מעדותו של נעם עולה כי התביעה נועדה כדי לנקום בנתבעים על כך שלאחר שינוי השליטה הפסיקה החברה לחלק דיווידנדים מהכנסותיה הלא-מדווחות, נוהג ששרר בחברה בתקופת גיבורי.
23. לטענת החברה, התובעים פעלו כנגד האינטרס של החברה באופן שסיכן את המשך קיומה. נעם הודה בחקירתו שהוא העדיף שהחברה תפעל בניגוד לכללי הרישוי התקין כפי שהיה בתקופת גיבורי. התובעים לא קיימו את חובותיהם כלפי החברה, הם הקשו עליה לקבל אשראי, הם לא לקחו חלק בניהולה וסירבו להזרים כספים לחשבונה. מר אמיר חונן, שהיה מנהל בחברה בשנים 2015 ועד 2019, העיד כי הוא כלל אינו מכיר את נעם. מנגד, הנתבעים עשו מאמצים רבים להביא את החברה לשגשוג. כאשר מצבו של בית הקפה התדרדר, הזרימו תומר ואלדד לקופת החברה סכום של למעלה מ-260,000 ש"ח.