61. על התובעת חלה חובת הקטנת הנזק, כפי שטוענים בצדק הנתבעים (ר' בסעיף 349 לסיכומי הנתבעים). המוצרים מושא ההסכם הינם מוצרים ייחודיים ולכן מצופה היה מהתובעת כי לא תשב בחיבוק ידיים אלא תציע את שירותיה ללקוחות אחרים או תפעל בכל דרך סבירה אחרת (ר' ענין אנגלו סכסון, פסקה 29). עם זאת, הנטל להוכיח כי הנפגע לא עמד בחובת הקטנת הנזק מוטל על המפר (ר' בפסק דינו של כב' המשנה לנשיאה ח' מלצר (כתוארו אז) בענין אופטיקה הלפרין, פסקה 4). הנתבעים טענו בסיכומיהם כי התובעת לא עשתה כל פעולה כדי לצמצם את נזקיה. איני סבורה כי הנתבעים הרימו את נטל הראיה הרובץ על שכמיהם להוכחת טענתם. אין מחלוקת כי ההסכם הינו א-סימטרי במובן שהתובעת הינה מפיצה בלעדית של מוצרי הנתבעים אולם התובעת ומנהליה אינם מוגבלים למתן שירותים רק למוצרי הנתבעת. על פי ההסכם (סעיף 9.5), התובעת רשאית להתקשר עם חברות אחרות לצורך שיווק מוצרים נוספים (ובלבד שאין ניגוד עניינים עם חומרי הנתבעת). בהקשר זה העיד רמי כהן:
"ש. אם כך, התובעת לא עשתה שום דבר בזמן הפנוי שנוצר לה כדי לנסות ולהביא הכנסות אחרות לאחר שבוטל ההסכם. האם נכון?
ת. בשנים 2004 עד 2013, שלושת המסגרות שאמרתי, כולל התובעת עבדו עם 140 חברות. לאחר שבוטל ההסכם, במאי 2018, בתיה ואני המשכנו מאותו תאריך לעשות פעילות נוספת שהמסגרת הרשמית שלה היתה ברק רעות השקעות. הפעילות כללה ייעוץ לגופים אחרים, שיווק של מוצרים אחרים והשקעה בחברה טכנולוגית מתקדמת מאד."
(עמ' 21 לפרוטוקול).
ובהמשך העיד רמי כהן:
"אני בן 70 ובשנות חיי הרבות עסקתי בשיווק, לרבות שיווק רפואי, וגם כיום אני עוסק בשיווק רפואי ברמה של מכשיר לגילוי קורונה ששיכללנו ופיתחנו ומשרד הבריאות של מדינת ישראל ומערכת הביטחון, ושלוש מדינות כבר רכשו אותו, זה מעין משרוקית. אני עסקי בעבר בשיווק של ציוד והבאתי כמה דוגמאות... לא עשינו את השיווק הרפואי תחת המעטה המשפטי של התובעת. בחלק הזה של שיווק ציוד רפואי שעבדתי מול סלע מדיקל למשל, עשינו זאת דרך חברת ברק רעות למשל. הפנינו את תשומת ליבה של עורכת הדין לעניין הזה. זה היה סוג של פתרון שלבעלי המניות יש ניסיון. בשיחות שהיו לנו עם הנתבעת ובן זוגה, אמרנו זאת."
(עמ' 23 לפרוטוקול).
62. למעשה, גם בזמן אמת הנתבעים היו מודעים לפעילויות נוספות של רמי כהן. כך עולה למשל מתצהירה של הנתבעת 2 (סעיפים 49 – 50):
"ביום 21.12.17 נערכה פגישה עם רמי כהן בהשתתפות עו"ד יריב מדר, ליאור ואני וכן רמי כהן.
הפגישה התקיימה בהרצליה, במשרדי חברת novatrans, Tera Agriculture ltd. (Israel). רמי כהן טרח לתת לנו כרטיס ביקור שלו שם הוא רשום כ"executive echairman" והסביר לנו שהוא המנהל ושמדובר בחברת סטרטאפ מוצלחת שיש לה הרבה השקעות מהמדינה".
63. מלכתחילה היה מוסכם בין הצדדים, חוזית וכך גם על פי התנהגותם, כי התובעת וכן רמי כהן יהיו רשאים לבצע פעילויות נוספות במסגרות אחרות ובלבד שלא ייווצר ניגוד עניינים. לפיכך לא מצאתי כי יש מקום להפחית מנזקה של התובעת רווחים שהופקו מפעילויות אחרות, בדומה לעקרון "אבדן המחזור העסקי" ("Lost Volume") הואיל וניתן היה לבצע את מכלול הפעילויות – כולל הפצת מוצרי הנתבעת, כפי שבוצעו עד ביטולו של ההסכם (ר' פרידמן וכהן, ע' 592, ענין אופטיקה הלפרין, פסקה 3 לחוות דעתו של המשנה לנשיאה (כתוארו אז) ח' מלצר; פס' 9 – 11 לפסק דינו של כב' השופט י' אלרון).
כימות הנזק
64. ביחס לדרך חישוב נזק מסוג אובדן רווחים באמצעות אומדן נפסק בעניין אנגלו סכסון (אשר התמקד בהערכת שווי הזיכיון שבוטל שעה שהסוכנות עצמה נותרה בידי בלום):
"אכן, אין מדובר בדרך אופטימלית לחישוב אובדן הרווחים עקב שלילת הזיכיון, ויש בחישוב זה ממד השערתי-ספקולטיבי. עם זאת, לעיתים, כאשר עסקינן בראש נזק של אובדן רווחים יש קושי להעריך נזק עתידי שטרם השתכלל. לכך השלכה על אופן כימות הנזק שנעשה בהסתמך על הערכות, חוות דעת מומחים ואומדן. יש אפוא מצבים בהם ראוי להקל עם הנפגע המבקש לזכות בפיצויים בגין ראש נזק זה, תוך מתן שיקול דעת לבית המשפט לאמוד את שיעור ההפסד (עניין אלוניאל, פסקה 7 והאסמכתאות שם; ע"א 646/85 יצירות ברנע בע"מ נ' דניה חברה לפיתוח בע"מ, פ"ד מב(2) 793, 800-799 (1988); ע"א 1229/97 איי.אמ.איי. – שיווק והשקעות בינלאומיים בע"מ נ' ע.ר.מ. רעננה לבניה והשכרה בע"מ, פ"ד נג(4) 657, 663 (1999))."