בל"ל עדכן את נצר במייל בסוף יום 29.6.12, שההלוואה בוצעה והכספים עברו לחשבון הנאמנות של לוי. כאשר נצר ביקש לוודא האם הדבר תואם עם עורך הדין שלו, השיב ליכטנשטיין במייל מיום 2.7.12 כי "עו"ד לוי מעודכנת ושוחחה כבר עם עו"ד שמחיוף" [מ/37]. בצד זאת, יש לציין, כי הבנק לא עדכן מעולם את נצר ו/או את שמחיוף, בדבר "הגילוי" של מירב בן אהרון, שהמוכר הוא תושב חוץ, בניגוד לאמור בחוזה. לעניין זה ראו עדותו של נצר, בעמ' 576-575, 580; עדות שמחיוף, בעמ' 1332. גם ליכטנשטיין אישר שלפי רישומי בל"ל הם שוחחו עם לוי ולא עם שמחיוף, אלא שלהבנתם היא עדכנה את שמחיוף [עמ' 1110]. כלומר, הכל מסכימים שלא הייתה שיחה ישירה של בל"ל עם שמחיוף; ולעניין הדיווח בעקיפין דרך לוי, אינני מקבל את הנחת בל"ל, שלא נתמכה בעדות לוי, ונסתרה בעדות שמחיוף.
52. לאחר שכל הכספים הועברו לחשבון הנאמנות של לוי (בשונה מהמוסכם בחוזה), פנה שמחיוף ללוי, והיא טיפלה בתשלום מתוך חשבון הנאמנות של כל המיסים וההיטלים שבאחריות המוכר לשלמם, ובקבלת אישורים לטאבו מכל הגורמים. הדבר נמשך זמן לא מבוטל. ואולם בסופו של דבר, הכול שולם וכל האישורים התקבלו. עובדות אלו אינן במחלוקת בין הצדדים.
53. ביום 30.4.13 נרשמה העברת הזכויות במקרקעין על שם נצר, ונרשמה המשכנתא על שם בל"ל [נספח 41 לליכטנשטיין].
54. בחלוף השנים, פנה אל נצר חברו בן טפר, שהיה הבעלים במגרש הסמוך למקרקעין (המחצית השניה של חלקה 169 הישנה, בטרם הפיצול במסגרת הפרצלציה). טפר סיפר לנצר על כך שהוא ומשפחתו נתבעו בשנת 2017, בטענה שהמגרש אותו רכש נמכר לו במרמה ע"י מתחזה. טפר המליץ לנצר לפנות לחוקר פרטי, והפנה אותו לחוקר אורי סבר ("סבר") [ס' 54-50 לתצהיר נצר].
בעקבות זאת, פנה נצר לסבר, וביקש לאתר את המוכר "שלו" [ס' 55 לתצהיר נצר], ולגלות האם תעודת הזהות שהציג מזויפת [מ/8 – תצהיר גילוי מסמכים של נצר, ס' 7]. משהתגלה שדוד קונפינו הוא תושב חוץ שאינו תושב ישראל מזה שנים, ביקש נצר לבדוק האם היה בכלל בארץ במהלך העסקה בשנת 2012 [ס' 60-59 לתצהיר נצר]. סבר העיד, שנצר ביקש "לראות אם האדם הזה הוא נוכל, לראות אם הוא פלילי" [עמ' 246].
תכתובת ווטסאפ מזמן אמת בין נצר לבין סבר הוגשה כראיה בתיק [מ/8]. בין היתר, כותב שם סבר לנצר באוגוסט 2017, שהכתובת ברמלה שהמוכר מסר בחוזה כלל אינה קיימת; שדוד קונפינו חדל להיות תושב ישראל מ-1962 ואין לו אזרחות ישראלית; שהמוכר לא אמר ללוי (לדבריה לסבר) שהוא תושב חוץ; ושיש חשש לזיוף, שמישהו "התלבש" על הזהות של קונפינו, ושזה "ממש מחשיד". גם נצר הגיב שם "זה באמת מוזר".
סבר הודיע שאינו יכול לבדוק כניסות של קונפינו לארץ בדרכון זר. נצר עצמו איתר בגוגל שקיים דוד קונפינו כלשהו בארה"ב. נצר-האב דיווח שדוד קונפינו מוכר במועצה האזורית. ותמונת המתחזה של טפר הסתברה כשונה מהמוכר בעסקה של נצר. בנסיבות אלו, הפסיק נצר את החקירה של סבר, כאשר לדבריו המכלול האמור "השקיט את נפשו" [ס' 66-60 לתצהיר נצר].