סיפור המעשה והתשתית העובדתית
12. בתיק זה התקיימו 21 ישיבות, מהן 10 ישיבות הוכחות ו-2 ישיבות סיכומים. הוגשו כרכים רבים של תצהירים וחוות דעת. עלו טענות עובדתיות רבות ומגוונות. ואולם כעת נראה שחלק מהעניינים העובדתיים להם הקדשנו זמן ועמל רבים במהלך המשפט אינם דרושים באמת לצורך ההכרעה במשפט.
לפיכך אתמקד להלן בקביעת ממצאים עובדתיים ביחס לאותן סוגיות עובדתיות שמצויות בלב ההתנהלות ואשר צריכות לעניין. כך, בין שמדובר בעובדות מוסכמות או שלא חלקו עליהן בסופו של דבר בראיות או בסיכומים; ובין שמדובר בעובדות שבמחלוקת, אשר יש להכריע בהן לאור הראיות שנשמעו, וזהו השלב הנכון לכך. ואעשה זאת לפי סדרם של הדברים ולא לפי סדר הבאת הראיות.
בצד זאת אבהיר כבר כעת, כי קביעותיי העובדתיות יתייחסו לשתי החזיתות, לשתי התביעות, הן זו הראשית שבעניין המקרקעין, והן זו הכספית שבגדר ההודעות לצדדים שלישיים ורביעיים.
13. בראשית המאה הקודמת, כשמשפחת קונפינו התגוררה עדיין בבולגריה, רכש אביו של המנוח, הוא סבו של קונפינו-התובע, את המקרקעין, שהיו ידועים אז כחלק מחלקה 169 בגוש 3471. האדמות באותו אזור היו ידועות כולן כ"אדמות הבולגרים".
לימים, משירש המנוח את אביו, נרשם המנוח כבעלים במקרקעין, תחילה כבעליה של מחצית מחלקה 169 בגוש 3471, ובהמשך, לאחר פרצלציה, כבעליה של חלקה 248 בגוש 3741.
לעניין זה ראו ס' 15-12 לתצהיר קונפינו; עדותו בעמ' 68 ו-72; וכן נסח הרישום משנת 2011 המתעד את רישומו האחרון של המנוח [נספח 2 לתצהיר לוי].
14. במהלך השנים ערך המנוח 2 צוואות.
בשנת 2000 ערך המנוח צוואה בישראל, ובה ציווה את המקרקעין לבנו היחיד, דוד קונפינו ["הצוואה הישראלית", נספח ו' לתצהיר קונפינו]. צוואה זו נערכה ע"י מושונוב, והופקדה במשרדו [ס' 24 לתצהיר מושונוב; וכן בעדותו, עמ' 364 לפרוטוקול]. צו קיום לצוואה זו ניתן ביום 16.7.19 ע"י בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון [נספח כ"ג לתצהיר קונפינו].
בשנת 2014 ערך המנוח צוואה נוספת, בארה"ב, ובה ציווה, בין היתר, את כל נכסי הנדל"ן שלו בישראל, לרבות המקרקעין, לבנו דוד קונפינו, ולנכדתו אריאל קונפינו כיורשת אחרי יורש ["הצוואה האמריקאית", צורפה כנספח לבקשה מס' 53, שהוגשה מטעם קונפינו]. אריאל קונפינו הסתלקה מחלקה בעיזבון המנוח בישראל לטובת אביה, דוד קונפינו [מ/45]. צו קיום לצוואה זו בישראל, לאחר הסתלקותה של הנכדה אריאל, ניתן ביום 4.2.21 ע"י בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. צו הקיום האמור ביטל את צו הקיום שניתן לצוואה הישראלית, כפי שכתוב בו [ראו באותו נספח לבקשה 53]. הצוואה האמריקאית והצו לקיומה נראים כחלק מתביעה מתוקנת בשנית מכוח החלטתי מיום 15.3.21 בבקשה האמורה, החלטה שאושרה בבית המשפט העליון ברע"א 3510/21 מיום 25.8.21.
אני ער לכך, שבצוואה האמריקאית נרשמו המקרקעין לפי מספריהם הקודמים בטרם הפרצלציה, קרי חלק מחלקה 169 בגוש 3741, ולא חלקה 248 באותו גוש; אף שבאותה עת כבר נערכה הפרצלציה, והמקרקעין כבר נרשמו בפנקסי הרישום במספריהם החדשים. לדידי אין בכך דבר. ואולם מכל מקום, הצוואה מתייחסת גם לכלל נכסי המקרקעין שבבעלות המנוח בישראל ("any real property in the State of Israel…").