העניין השני והמרכזי שחייב היה להדליק אור אדום אצל לוי היה עניין התושבות של המתחזה. וזאת לראות, כי המתחזה הגיע למשרדה של לוי, כאשר לפי דבריה הוא הביא עימו דרכון זר לצד תעודת זהות ישראלית (מדובר היה רק בצילום של תעודת זהות ולא בתעודה עצמה, כפי שקבעתי לעיל). עובדה זו כשלעצמה צריכה הייתה להעלות סימני שאלה אצל לוי – מדוע יש צורך בשניהם, גם בתעודת זהות ישראלית וגם בדרכון זר? האם מדובר באזרח ישראל שאינו תושב ישראל? בנסיבות כאלו, חייבת הייתה לוי לברר את הדברים עם מרשה, המתחזה. אך לא שמעתי מלוי כי עשתה כל בירור שכזה.
בהמשך, מסרה לוי דיווחים סותרים לגורמים שונים בקשר לסטטוס התושבות של המתחזה. מצד אחד דיווחה לוי בסוף מרץ 2012 לבנק דיסקונט (הבנק שלה, אשר בו ניהלה את חשבון הנאמנות), כי המתחזה הוא בעל דרכון זר (דרכון בריטי), וכי כתובתו בחו"ל היא בדבלין. במאמר מוסגר אזכיר, כי לוי לא הציעה כל מקור לידיעתה על הכתובת בדבלין, ולא הצליחה להסביר כיצד הכתובת בדבלין מתיישבת עם דרכון בריטי.
מצד שני דיווחה לוי לרשויות המס במאי 2012 שהמתחזה הוא תושב ישראלי, עם כתובת מגורים ברמלה; לא דיווחה שהוא תושב חוץ; ולא צירפה לדיווח את צילום הדרכון הזר כנדרש במקרה שהמוכר הוא תושב חוץ.
מצד שלישי, לוי לא אמרה ולא כתבה לשמחיוף מעולם על כך שהמוכר הוא תושב חוץ, ושיש לו דרכון זר וכתובת בחו"ל.
אם אסכם את עניין התושבות, הרי שלוי נוכחה, וחייבת הייתה להיווכח, בנתונים מטרידים ומחשידים שעלו מהתנהלותו של המתחזה למולה; ולמרות זאת היא התרשלה כאשר לא בחנה את הדברים לעומק, ואף נתנה מידע שגוי וסותר לגורמים שלישיים, והסתירה העניין מפניו של שמחיוף, ב"כ הצד שכנגד לעסקה. בכך מנעה לוי משמחיוף את האפשרות להיות מודע לאותם סימנים מחשידים ומטרידים בקשר למתחזה, שהרי מדובר בדברים שהיו בידיעתה בלבד. בכך מנעה לוי משמחיוף את האפשרות לעשות מעשה ולקיים בדיקות ביחס למתחזה, דבר שהיה מוביל לגילוי המרמה ולמניעת העסקה. וכך תרמה לוי לנזק שנגרם לנצר באופן נוסף על מחדליה בהקשר לצו הירושה.
ד. טענות נוספות נגד קונפינו
109. קונפינו נותר כנתבע בתובענות הכספיות רק במסגרת הודעת צד ג' של נצר. ההודעה ששלחה לו המדינה נדחתה בהסכמה בשלב הסיכומים. רוצה לומר, הטענות היחידות נגד קונפינו שמחייבות בירור והכרעה הן רק אלו שבגדרה של הודעת צד ג' של נצר.
אך הנה, כל שטען נצר נגד קונפינו בהודעת צד ג' הוא, שקונפינו התרשל כאשר לא פעל ולא עשה דבר בישראל מעת שאביו נפטר והוא ירש אותו בשנת 2016, ובפרט כי לא דאג לרישום הצוואה לזכותו בלשכת הרישום, וכך לא גילה את דבר המרמה, ומכאן שהעצים את הנזק מאותה עת ואילך.