112. כעת עלינו להידרש לשאלה של חלוקת האחריות בין שלושת הגורמים הרשלניים, קרי לוי, לשכת הרישום ושמחיוף; ובהתאם לכך להורות על חלקם היחסי בנטל הפיצוי לנצר על נזקיו.
שלושת הגורמים הרשלניים נתבעו כולם ע"י נצר בהודעת צד ג'; והם תבעו זה את זה לשיפוי, בין בהודעות צד ג' פורמאליות (שמחיוף ולשכת הרישום) ובין בדרך לא פורמאלית של גלגול חזיתות (לוי).
החבות של מעוולים במשותף, גם אם לא שיתפו פעולה אלא תרמו במקביל ובאופן עצמאי לקרות הנזק, היא חבות ביחד ולחוד כלפי הניזוק לפי ס' 83 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; ושאלת חלוקת האחריות היא שאלה ביחסים הפנימיים שביניהם, בתביעות השיפוי ההדדיות, לפי ס' 84 לפקודה. אך בענייננו, אין טעם וצורך בחלוקה לשלבים, משום שמדובר בשלושה גורמים סולבנטיים, שני עורכי דין המכוסים ע"י ביטוח אחריות מקצועית, והמדינה. לכן, ניתן לקבוע חבות ישירה של כל אחד מהם כלפי נצר, בהתאם לחלקו היחסי באחריות; וכך אעשה.
113. כפי שעולה מהאמור לעיל, רשלנותה של לוי משתרעת על תחומים רבים של התנהלות, ובשני המוקדים, גם בעניין צו הירושה וגם בעניין הזדהותו של המתחזה כ"דוד קונפינו". לוי היא המוציאה והמביאה בפרשה זו. המתחזה היה לקוח שלה; היא "הביאה" אותו לעסקה; והיא פעלה בשמו והציגה מצגים לגביו – גם כלפי שמחיוף כב"כ הצד שכנגד לעסקה (נצר), וגם כלפי לשכת הרישום. זאת ועוד, מידת הרשלנות של לוי היא הגבוהה ביותר וגובלת בעצימת עיניים לנוכח התנהלות מחשידה במיוחד של הלקוח המתחזה, התנהלות שהיא נחשפה אליה באופן בלעדי כעורכת דינו. לכן לוי היא מונעת הנזק הטבעית ביותר, והיא בעלת האחריות הרבה ביותר.
רשלנותה של לשכת הרישום מתמצית אך ורק בעניין רישום הירושה. מדובר אמנם בעניין נקודתי, אך בעניין שהוא לוז התפקיד שהוטל עליה בחוק. לשכת הרישום היא שומרת הסף של הציבור בכללותו, היא המגינה על אמינות המרשם, והרשלנות שגילתה הייתה בדבר העיקרי אם לא היחידי שהיה עליה לעשותו. לכן רשלנותה אמנם אינה מגיעה כדי הרשלנות של לוי, אך היא עולה על רשלנותו של שמחיוף.
שמחיוף התרשל בעניין צו הירושה, אך רשלנותו היא הרחוקה והעקיפה ביותר. הוא לא ראה את צו הירושה, ולכן לא יכול היה לראות את הפגם הזועק על פני הנייר. ואולם רשלנותו נובעת מכך שלא דרש לראות זאת, דבר שהתחייב בנסיבות העניין. ומצד שני, עומדים לזכותו שיקולים מקלים, של הסתמכות על רישום צו הירושה ע"י לשכת הרישום, שהיא גורם ניטראלי וממלכתי, בנוסף להסתמכותו על מצגיה של ב"כ הצד שכנגד, לוי. לכן מידת רשלנותו של שמחיוף פחותה משמעותית מזו של לוי ואף מזו של מלשכת הרישום.