18. הקשיים בעדות לוי מקבלים משנה תוקף ביחס לצו הירושה.
ראשית, כיום ברור שלוי לא קיבלה לידיה את צו הירושה בפגישה הראשונה בנובמבר 2011 וגם לא בסמוך לאחר מכן, אלא רק לאחר תחילת המו"מ המשפטי והחלפת הטיוטות עם שמחיוף במרץ 2012.
בסוף פברואר 2012 כתבה לוי לשמחיוף באופן מפורש בטיוטה הראשונה [נספח 3 לתצהירה], כי טרם קיבלה לידיה את צו הירושה, והיא אף אישרה זאת בעדותה [עמ' 885]. לוי הוסיפה והעידה, שהמתחזה לא הביא את צו הירושה בהתחלה, אף שאמר לה אז שיש לו צו ירושה וביקש שהיא תסייע לו ברישום זכויותיו לפי הצו, והיא חיכתה שיביא את הצו [עמ' 859, 869, 887-884]. זאת ועוד, מסמך צו הירושה, שהובא ללוי והוגש על ידיה לטאבו, נושא חותמת "נאמן למקור" מתאריך 12.3.12, לכן ברור שמסמך זה, העתק של צו ירושה, לא יכול היה להיות בידי לוי בעת הפגישה הראשונה בנובמבר 2011, מספר חודשים לפני מועד היווצרו במרץ 2012! ואמנם רק ביום 18.3.21 דיווחה לוי לשמחיוף על הירושה והתחייבה לטפל ברישומה בטאבו [ראו מכתב שמחיוף לנצר בעניין זה, מ/35, ועדותו בעמ' 1308-1305].
שנית, ואף חשוב מכך, כיום ברור שצו הירושה שהוצג בפני לוי בשלב כלשהו, לא נחזה אפילו כצו ירושה מקורי אלא רק כהעתק נאמן למקור של הצו. שהרי היום מצוי המסמך בידינו, הוא זה שהוגש ע"י לוי עצמה ללשכת הרישום, והוא ראיה בתיק [מ/67]. "העתק נאמן למקור" – ולא "מסמך מקור". הדברים ברורים וחד-משמעיים.
מדוע, אפוא, טענה לוי אחרת בכתב הגנתה? ומדוע הצהירה אחרת בתשובתה לשאלון? גם לכך לא הצליחה לוי לספק בעדותה כל מענה מתקבל על הדעת [בעמ' 860-859]. היא אף לא זכרה כלום ביקשה מהמתחזה צו מקורי, כאשר הובא לה צו הנחזה להיות נאמן למקור בלבד [עמ' 918-916].
19. חמורים מכך הם הדברים ביחס לתעודת הזהות שהציג המתחזה בפני לוי.
לוי העידה תחילה, כי המתחזה הציג בפניה בפגישה הראשונה "תעודה כחולה ישראלית", וכי היא צילמה אותה, אך לא צילמה את הספח [ס' 5 לתצהירה; ועדותה בעמ' 474]. אלא שגם בעניין זה חלה "התפתחות" בעדותה.
תחילה טענה לוי, כי היא צילמה את תעודת הזהות, אך היא לא זוכרת האם התעודה צולמה מתוך הפלסטיק הכחול או שהוצאה ממנו [בעמ' 966]. בהמשך שינתה לוי מעדותה ואמרה, כי סביר שלא היא זו שצילמה את תעודת הזהות שהביא המתחזה אלא פקידה ממשרדה [בעמ' 967]. כשנשאלה האם ייתכן שהמתחזה הביא לאותה פקידה עותק נייר, השיבה: "תעודת זהות פיזית אנחנו מצלמים, לא מצלמים עותקים" [בעמ' 968]. ואולם בהמשך העידה לוי, כי ייתכן שתעודת הזהות כלל לא הובאה לפגישה הראשונה בנובמבר: "לא חושבת, לא. לא יודעת, אם אני לא מתחילה פעולה משפטית אני לא צריכה לראות תעודת זהות של בן אדם"; וכי תעודת הזהות הוצגה בפניה ככל הנראה רק בסמוך לרישום הירושה בלשכת הרישום [בעמ' 968]. אך מספר שאלות לאחר מכן בחקירתה, חזרה לוי לגרסה קודמת, וטענה שסביר שתעודת הזהות הוצגה בפניה עוד בטרם טיפלה ברישום צו הירושה בטאבו, משום שעוד לפני כן הוחלפו כבר טיוטות הסכם בין הצדדים, דהיינו שהיא כבר ייצגה את המתחזה באופן פעיל [עמ' 969].