--- סוף עמוד 21 ---
בהתאם לפסיקה, אדם החותם על מסמך מוחזק כי הוא קרא את המסמך בטרם החתימה, הבין את תוכנו ונתן הסכמתו לאמור בו (ע"א 467/64 שוורץ נ' סנדור, פ"ד יט(2) 113, 117 (1965); ע"א 6799/02 משולם נ' בנק המזרחי המאוחד, פ"ד נח(2) 145 (2003);
76. לגופו של עניין, מר יוגב אישר בעדותו כי חלק מהפרויקט הוקם, שיש הכנסות מהפרויקט משנת 2018, ושלא הייתה פנייה מהתובעת לשלם את ה"חוב" (עמ' 29 לפרוטוקול שורות 1-2; שורות 11-17).
77. מר מינץ, כאשר נשאל על ידי בית המשפט בנוגע לפרויקט, השיב:
"... אם מדובר בהיקף של 30 או 50 אחוז – אפשר להתייחס לזה כהצלחה אבל אם מדובר באחוז כל כך זניח, אז מדובר בכישלון טוטאלי אז לא צריך לשלם כלום, זו היתה ההבנה ביני לבין עו"ד אפיק כאשר כרתנו את ההסכם בינינו".
(הדגשה שלי נ.ב עמ' 32 לפרוטוקול שורות 20-22).
ביני לביני, "ההבנה" עליה מדבר מינץ לא תקעה יתד נאמן בראיות, ועושה רושם, שעסקינן ב"טעות בכדאיות העסקה".
מר מינץ בעצמו העיד כי הייתה לו ציפייה שהפרויקט יהיה על היקף עצום, ושהפוטנציאל היה אדיר (שם, שורות 4-5). וכן, מר מינץ העיד שלמיטב הבנתו פרויקט יש"ע נכשל, אך לא בוטל (עמ' 33 לפרוטוקול שורה 15).
78. לטעמי, פרשנות הנתבעות היא פרשנות מיתממת ומתחכמת לצרכי הגנתן מפני תביעה זו. לשון ההסכם קובעת ב"רחל בתך הקטנה" שככל שהפרויקט יבוטל, לא תשולם היתרה הצבורה. עסקינן בהסכם שנחתם באופן ראוי, לאחר ניהול משא-ומתן, אשר התנהל משך תקופה. כן עלה שהפרויקט הניב הכנסה, והלכה למעשה לא בוטל.
לדידי, המסקנה אליה הגעתי עולה בקנה אחד עם פרשנות ההסכם; העדויות והראיות; ההגיון עסקי; השכל הישר.
היתרה הצבורה
79. אין חולק כי אין חוב בגין הריטיינר לתובעת, אך יש חולק באשר ליתרה הצבורה.
80. עו"ד אפיק מתאר בתצהירו כי ביצע ביום 29.02.2012 איפוס טכני פנימי, בשל מצבה התזרימי של יש"ע הירוקה. כמו כן, מציין ביום 23.05.2012 שלח אליו מר יוגב מייל, לפיו הוא מבקש להקפיא את ההתקשרות (סעיפים 14-15 לתצהיר).
ביום 25.05.2012 טוען עו"ד אפיק שהבהיר למר יוגב במייל, כי הייתה צבירה של שכר טרחה, והסיכום הוא שהיתרה תבוטל, רק שיבוטל פרויקט יש"ע הירוקה (סעיף 16 לתצהיר).
לטענת התובעת, היתרה הצבורה לאותו המועד עמדה על 148,263.40 ₪. עו"ד אפיק בחקירתו הנגדית הפנה לסעיף 4 להסכם, שנרשם בו כי מערכת הנהלת החשבונות של המשרד מהווה את