לשאלת בית המשפט, אז אפשר להבין מתשובותיך שבשנת 2015 היה עוד סיכוי לפרויקט? אני משיב שכן, בחלקו הקטן, את זה הבנו אז.
בסופו של דבר, הפרויקטים האלה עבדו דומה מאוד לסטארט אפ.
90% נכשלים ומה שמצליח מצליח בגדול וכשזה מצליח בגדול מגיע שכ"ט ראוי לעו"ד כי הוא לוקח את הסיכון שבו אני מוכן לעבוד בריטיינר שאם יצליח בגדול, אזיי, יקבל תשלום ראוי ודיברנו על זה במהלך כריתת ההסכם בינינו לבין עו"ד אפיק. לצערנו, אנחנו בקטע של 90-95% של הסטרטאפים והעבודה הזו הלכה לטמיון ואני אדם עם הרבה תפקידים והרבה יכולות והעבודה שלי לא תוגמלה".
(עמ' 33, שורות 13-32 ועמ' 34, שורות 1-2).
89. סבורה אני, כי עדותו של מר מינץ מלמדת מדוע הוסכם על ריבית בשיעור ששל 18%, בהתחשב בכך כי התובעת לקחה על עצמה סיכון, שהיתרה הצבורה לא תשולם, וזאת כאשר הפרויקט יבוטל.
אולם, מר מינץ מנסה להיחלץ מפרשנות זו, והעיד כי אין היגיון עיסקי לגבות 18% ריבית, ואף אמר: "18% היתה טעות שלי", כלומר – הודה בטעות בכדאיות העיסקה. ובהמשך, אמר כי קרא את ההסכם, אך לא שם לב לסעיף זה (עמ' 34 לפרוטוקול שורות 4-9), כך שאין לו להלין, אלא על עצמו.
90. יש לציין כי לאחר הגשת סבב הסיכומים, התובעת הגישה הודעה והפנתה לפסיקה המבהירה את ההלכה בנושא הפחתת ריבית מוסכמת בהסכם שנכרת בין צדדים מתוחכמים, אשר נכנסים לעסקה עם סיכון ידוע מראש וגבוה (ראו הודעה מיום 06.03.2022 ולהפניה לע"א 8182/20 אמיר גרוס כבירי נ' קוגיטו קפיטל שותף כללי בע"מ (נבו, 01.03.2022) (להלן: "פסק-הדין").
ביום 22.03.2022 הוגשה הודעה מטעם בר-אמנה, אשר במסגרתה ביקשה להדגיש כי פסק הדין עסק בסעיפי פיצוי שנקבעו בהסכם, תוך שהוא דוחה את הטענה לפיה מדובר בסעיפים המגלמים "ריבית מוסווית", זאת שעה שבענייננו מדובר בסעיף מפורש של חיוב בריבית. באשר למהות הצדדים, בפסק הדין היה מדובר בצדדים מנוסים ומיוצגים. לעומת זאת, בענייננו קיים פער בין הצדדים, שעה שאחד מהם הוא עורך-דין מנוסה והאחר כלל לא מיוצג. עוד מוסיפה שבפסק הדין לשון סעיפי הפיצוי היתה ברורה ולא נתונה במחלוקת. לעומת זאת, בעניין זה, לשון סעיף 4 להסכם אינו תומך בגרסת התובעת לפיה הריבית נצברת כבר ממועד הצבירה, ולא מהמועד לתשלום.
--- סוף עמוד 25 ---
91. טענות הצדדים בעניין הובאו ונשקלו והכל בהקשר של נסיבות תיק זה. כאמור לעיל, היה היגיון להסכמה ביחס לשיעור הריבית, שהרי התובעת לקחה סיכון, שככל שהפרויקט יבוטל, היא לא תזכה לתמורה. אך, ככל שהפרויקט לא יבוטל היא תזכה לתמורה הולמת. בנוסף, עדות מר מינץ מלמדת מדוע הוסכם על ריבית בשיעור ששל 18%, בהתחשב כי התובעת נטלה סיכון, שהיתרה הצבורה לא תשולם, וזאת כאשר הפרויקט יבוטל. יש לזכור כי בד בבד, טען שמדובר בטעות שלו וכי קרא את ההסכם, אך לא שם לב לסעיף. לכך יש להוסיף כי התנהל משא-ומתן ממושך, וההליך של ההתקשרות בהסכם היה ראוי.