33. בשל מצב הפרויקטים אין חובה לתשלום שכ"ט נוסף, מעבר לריטיינר; קיימת מחלוקת בין הצדדים לגבי משפט מהותי בהסכם שנוסח בצורה לא ברורה, וניתן לפרשו לכיוונים רבים "והיתרה תיצבר אך לא תעמוד לפירעון ככל שפרויקט ישע ירוקה יבוטל". אורות יש"ע הבינה שההסכמה עם השותפות הייתה שהיא תקבל ריטיינר חודשי, וכל תוספת תשלום אחרת תהא על בסיס הצלחה במיזמים של השותפות שאותם תלווה התובעת , אולם המיזמים נחלו כישלון.
ברור שהצדדים לא התכוונו לשלם לתובעת סכומים נוספים מעבר לריטיינר במקרה בו תשלום סכומים אלו ממומנים למעשה מהלוואות בעלים – והרי אם זו הייתה הכוונה לא היה צורך בדחיית התשלום. הכוונה הייתה שבמקרה בו המיזמים ינחלו הצלחה משמעותית ישולם תשלום נוסף. גם התובעת "בזמן אמת" לא חשבה שמועד התשלום קשור לפרק זמן "סביר" אלא לפרמטרים של הצלחה משמעותית, כגון השקעה של מיליון דולר.
--- סוף עמוד 10 ---
34. קרן החוב; "החוב" מורכב כביכול מחיוב בגין שעות עבודה שביצע התובע. עו"ד אפיק טוען בסעיף 24 לתצהירו "...אלא שעד למועד כתיבת שורות אלה החשבוניות לא שולמו" ואולם למרות שלטענתו קיימות חשבוניות הוא לא הראה אפילו חשבונית אחת שלא שולמה. עוד מנסה התובעת לתמוך את טענתה ב"כרטסת ויתרת חוב של הנתבעת לתובעת" שצורפה כנספח "9" לתצהיר התובעת. נטען כי מדובר בכרטסת מזויפת, שהוכנה לצורך התביעה. אין חולק שהשירותים ניתנו על ידי השותפות וברור שככל ויצאו חיובים הרי אלו יצאו על ידי השותפות. בנספח 9 לתצהיר התובעת מתנוסס שמה של התובעת ולא שמה של השותפות.
בנוסף, הכרטסת אינה מלמדת דבר, שכן מופיעות בה שורות רבות "שעות עבודה לפי פירוט מצ"ב" ואולם אין כל פירוט שעות שכן אלו לא צורפו. לפיכך, לא ניתן לדעת בגין מה נרשמו החיובים. יתר על כן, השורה התחתונה של הכרטסת בנספח 9 הינה חוב של 167 ₪ בלבד. בכרטסת שצורפה להסכם, נקבע כי יתרת החוב היא 432 ₪ בלבד. לכרטסת זו חשיבות רבה, שכן היא קובעת כיצד יחלקו אפיק ותורג'מן את החובות המגיעים לשותפות, לו היה מדובר בחוב משמעותי של מאות אלפי שקלים הדבר היה כמובן מוצא את ביטויו הן בכרטסת והן בהתייחסות מילולית בגוף ההסכם.
35. הריבית המבוקשת; התביעה מורכבת מריבית "קצוצה" בגין החוב הנטען והמוכחש והגבוהה מהמקובל "בשוק האפור". מדובר בתנאי מקפח ו/או בלתי סביר ו/או סותר את תקנת הציבור.
התובעת טענה בתצהירה שבמדובר בהלוואה שנתנה לנתבעת בריבית "מקבילה לריבית על משיכת יתר". בהמשך טענה, כי המשרד נדרש להיות בחריגה בבנק" – טענה שכמובן לא הוכחה. מתן הלוואה כזו ותביעה בגין הלוואה מעין זו אינם עומדים בכללי חוק אשראי הוגן וכמובן שאינם עומדים בכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין.