33. התובע לא הוכיח כי הנתבע הסכים בנקודת זמן כל שהיא לתכנית נספח 8.
טענת הנתבע כי מעולם לא נתן הסכמתו, וכי האדריכל מאייר נתן לתובע ולמר שמו להבין זאת בכדי שישולם לו שכרו שלא שולם חרף בקשותיו החוזרות, מהימנה עלי ועולה מן הראיות, כפי שיפורט להלן.
ב-8/7/18 שלח האדריכל מאייר לשותפים את תכנית נספח 8 לאישורם במייל וכתב: "מגיד- מצב התכנית האחרונה שאישרת אצלי בפגישה. נא אישור כולכם לצורך הגשה" (נספח כ"ו לתצהיר הנתבע, ממנו עולה כי לעת הזו מי שאישר את התכנית הינו מגיד, ונדרש אישורם של הנתבעים ושל שמו).
באותו היום אישר שמו במייל חוזר את התכנית (נספח כ"ז לתצהיר הנתבע), ומאייר שלח מייל: "בהמשך לאישורכם ולפי בקשתכם אני מזמין גרמושקה מודפסת שתחתמו עליה לצורך הגשה. לאחר חתימתכם ולפני הגשת התכנית אני מבקש לקבל את התשלום שמגיע לי" (נספח כ"ח לתצהיר הנתבע).
ב-11/7/18 הזמין מאייר את השותפים להגיע לחתום על התכנית להיתר שברשותו להסדיר את התשלום (נספח כ"ט לתצהיר הנתבע).
האדריכל מאייר העיד כי: "פעלתי בצורה מאד מאד בלתי אפשרית לתקן תכנית עם רצונות מנוגדים של שלושה אנשים, כל פעם מחדש, לאורך תקופה מאד ארוכה, התכנית האחרונה כללה את הרצונות של כולם עד כמה שהיה ניתן" (עמ' 12 ש' 8-9), אך בחקירה הנגדית אישר כי הנתבע לא אישר את תכנית נספח 8 ולא הגיע לחתום עליה (עמ' 10 לפרוטוקול ש' 33).
מר שמו העיד כי הוא והתובע הגיעו לחתום מתוך הבנה כי כולם מסכימים לתכנית נספח 8, אך הודה שאינו יודע מה מקור הבנה זו, וכי מאייר נתן להם להבין שמדובר בתכנית מוסכמת (עמ' 19 לפרוטוקול, ש' 13, 21).
טענת הנתבע כי אי-תשלום שכרו של האדריכל מאייר מסביר את הצגת ההסכמה על תכנית נספח 8 מהימנה עלי, ועולה מתכתובות המייל של מאייר, בהן הוא חוזר ומבקש שישולם לו שכרו (נספחים כ', כ"א, כ"ג, כ"ד, כ"ה לתצהיר הנתבע).
רק לאחר שחתמו התובע ושמו על תכנית זו שולם לו כל שכרו (הנתבע נענה לדרישותיו של האדריכל מאייר לקבלת התשלום, עוד קודם לכן, ובלא להתנות את התשלום בהגשת גרמושקה, שכן התשלום בוצע עבור עבודה של האדריכל, שאין מחלוקת שבוצעה ושהוא זכאי לשכ"ט עבורה, גם אם הצדדים לא מגיעים להסכמה בסופו של יום).
34. עו"ד לוינזון העיד כי: "באותה עת סברנו שהמחלוקות היו לדעתי כבר קטנות ולא מהותיות" (עמ' 23 לפרוטוקול, ש' 20-21, עמ' 30 לפרוטוקול ש' 13-20), אך דעתו זו על המחלוקות אינה מלמדת על השקפת התובע והנתבע לגביהן העולה מהראיות, ובעיקר אינה מסייעת לכך שלא הצליחו להתגבר על מחלוקות אלו ולהגיע לתכנית מוסכמת, כאשר כל אחד מהם התבצר בעמדתו חרף המלצות עו"ד לוינזון להתקדם ולהתגמש על-מנת לממש את הפרויקט לטובת כולם.
במסגרת חילופי המיילים הנוגעים לנספח המשפטי, כתב עו"ד לוינזון לתובע כי אינו מוכן לשמש "צינור" בין הצדדים, וביקש כי יקבעו פגישה בהשתתפות כולם לסיום העניין, והביע דעתו בעניין הודעת התובע על אי-השתתפותו בעלות הקמת המרתף, שאינה במקומה וכי: "כל נסיון להרחיב את המחלוקת ולהוסיף דרישות חדשות למטרים נוספים יעמיק את הסכסוך וחבל".
לנתבע כתב עו"ד לוינזון כי בדרך זו ברור שלא ניתן להגיע לתכנון מוסכם, כשהתכנון מבוצע בנפרד ויש אי-אמון בין התובע לנתבע.
הוא הדגיש כי יש להגיע להסכמה ביחס לתכנון ולהתקדם, וציין כי אינו סבור שיש בסיס לחלק מדרישות התובע, וכי הבהיר לתובע את עמדתו בעניין (נספח ל"ה לתצהיר הנתבע).
בתכתובת בין התובע לעו"ד לוינזון בעניין הנספח להסכם ב-6/18 הביע התובע התנגדות לנספח להסכם, לסידור המחסנים ב-נ/5 והבהיר כי: "עד שהעניין (המחסנים) יתברר-אני לא מסכים לחתום על שום דבר. חוץ מזה יש לי גם הערות והשגות על הנספח שהעברת אלי" (נספח י"ג לתצהיר הנתבע).
בהמשך שלח מייל נוסף לעו"ד לוינזון, בו הוא טוען כי דרישת הנתבע לחתימה על הנספח ואי-חתימתו על הפרויקט מהווה הפרה של הסכם השיתוף, וכי: "לא אסכים בשום אופן לחתום על הנספח הזה".
במקומו הציע התובע נספח חלופי, בו בין היתר ישא הנתבע לבדו בעלויות בניית המרתף הסמוך לדירה 2 (נספח ט"ו לתצהיר הנתבע).
מעדויות השותפים עולה כי בתהליך התכנון, לאחר חתימת הסכם השיתוף, בוצעו מספר שינויים, לבקשת זה או זה, וכי הצדדים היו צריכים להתאים את מצבת הזכויות והחובות לשינויים שבוצעו.
במשא-ומתן זה העלו, הן התובע, והן הנתבע, טענות קשות הנוגעות לזהות "בעל הבית" בפרויקט, והמשקפות חוסר אמון ומאבק כוחות.
אי-ההסכמה על נ/5 או על תכנית נספח 8 מצביעה על התנהלות הצדדים, שלא שוכנעתי כי צד אחד אחראי לה יותר ממשנהו.
לשותפים היתה מטרה משותפת, להגיע לתכנית מוסכמת שניתן יהיה להגישה, ולקדם על-בסיסה פרויקט משותף, במסגרתו היו צפויים להם אתגרים משותפים נוספים, כמו סוגיית המימון והביצוע.
שמו העיד כי היחסים העכורים בין התובע והנתבע היו לרועץ לכל אורך הדרך, וכי לאחר שהבין כי אין בכוחה של מערכת יחסים ומאבקי כוח בין התובע לנתבע 1 להביא להוצאתו לפועל של הפרויקט, החליט למכור את דירתו ולצאת מהקלחת (עמ' 18 לפרוטוקול).
מכל האמור נובע כי הנתבע לא הפר או סיכל את התקיימות תנאי ההסכמה התכנונית, אלא כי זו לא הושגה לאור התנהלות התובע והנתבע גם יחד.