16. ב-20/3/19 התקיימה במשרדו של עו"ד לוינזון ישיבת היוועצות.
עו"ד לוינזון הציע לצדדים לקדם את התכנית של האדריכל מאייר ולאחר שזו תאושר לבחון את המשך צעדיהם תוך שמירת טענותיהם.
ב"כ הנתבע הציג בפגישה תכנית חלופית לביצוע תמ"א הכולל חיזוק הבניין ללא הריסה (להלן: "תכנית החיזוק החלופית").
התובע הסכים להצעת עו"ד לוינזון, והנתבע סירב לה.
ב-28/3/19 שלח ב"כ הנתבע 1 מכתב סירוב להצעת עו"ד לוינזון, והציע את תכנית החיזוק החלופית.
ב-4/19 נפגש התובע עם ב"כ הנתבע 1 במשרדו, וטען כי תכנית החיזוק החלופית מהווה הפרה של הסכם השיתוף, ועלולה להסב לו נזק.
ב-5/19 שלח התובע תשובה בכתב לב"כ הנתבע (נספחים 12-19 לכתב התביעה).
הנתבע 1 הגיש לוועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה בקשה להיתר עבור תכנית לחיזוק הבניין ללא הריסה, בהתאם להסכם שצורף כנספח 21 לכתב התביעה, עליו חתומים הנתבעים בלבד.
התובע קיבל את ההסכם לעיונו, אך סירב לחתום עליו, ועמד על קידום הסכם השיתוף.
ב-1/1/20 הוגשה תביעה זו.
בהליך זה נשמעו עדויות התובע והנתבע 1, וכן העידו מר עופר שמו, האדריכל אריה מאייר ועו"ד שחר לוינזון.
ב-26/3/20 ניתן צו ארעי האוסר על שינוי פיזי או ביצוע דיספוזיציה בנכס, צו זה הוארך בהסכמת הצדדים עד למועד מתן פסק-הדין.
תמצית המחלוקת
17. גרסת התובעים היא שהסכם השותפות הינו הסכם תקף שנכרת לאחר משא-ומתן ממושך, ובו התייחסות לסוגיות רבות ומפורטות הנוגעות לפרויקט, ולאחר שהיתה מונחת על שולחן האדריכל מאייר תכנית עקרונית מוסכמת, עליה ביססו את ההסכם (נ/1), כי הנתבע 1 הפר את הסכם השיתוף לאחר שזה נחתם, באי-חתימתו על תכנית נספח 8 על בסיס טענות "מלאכותיות", ובאי-הפעלת מנגנון יישוב הסכסוכים הקבוע בהסכם השיתוף.
עוד נטען כי הנתבע 1 סיכל את התקיימות התנאי המתלה בחוסר תום-לב, ועל כן יש להורות על אכיפת הסכם השיתוף באמצעות כונס נכסים על-מנת לבצע ולסיים את הפרויקט מושא ההסכם על-בסיס נ/1 בדרך של ביצוע בקירוב.
התובעים מבקשים כי יינתן להם היתר לפיצול סעדים בכל הקשור לקבלת פיצוי בגין התנהלות הנתבע והנזקים שיצטברו לתובע.
סעד ההצהרה על ביטול הסכם החיזוק החלופי נזנח בסיכומים.
18. גרסת הנתבעים היא כי הסכם השיתוף אינו תקף, מאחר שבמועד חתימתו לא היתה תכנית מוסכמת, וזו היוותה תנאי מתלה לכניסתו לתוקף, שבהעדרו לא התקיימו תנאי המסוימות וגמירות הדעת, כי בכל מקרה לא התקיים תנאי ההסכמה התכנונית, ולכן הסכם השיתוף לא נכנס לתוקף, וכי גם יתר התנאים המתלים בדבר קבלת היתר, מפרט ומימון לא התקיימו במשך למעלה משלוש שנים, וגם עקב כך ההסכם לא נכנס לתוקף, כי גם אם יראו בהסכם כתקף, התקיים התנאי המפסיק הנוגע לגריעה משטחי הנתבע 1.
בעניין מנגנון ישוב הסכסוכים, טוענים הנתבעים כי מאחר והסכם השיתוף לא נכנס לתוקף, אף מנגנון ישוב הסכסוכים הקבוע בו לא מתקיים, וכי מנגנון יישוב הסכסוכים לא נועד ולא מאפשר לצד לכפות על צד אחר תכנית שאינה מוסכמת.
הנתבעים טוענים כי הבקשה לאכוף את ההסכם על-בסיס תכנית נ/1 מהווה הרחבת חזית פסולה, כמו גם הטענה למינוי בורר, המופיעה בסיכומים ושזכרה לא בא בכתב התביעה, כי למפקחת על הבתים המשותפים סמכות ייחודית לדון בביטול הסכם החיזוק החלופי, וכי הסכם השיתוף אינו בר-אכיפה על-ידי כונס נכסים.