18. מעדותה של רווית אשר הייתה מעורבת ושותפה למהלכים ולמשא ומתן עובר לעריכת הסכמי 2009, נראה כי החברה ו/או המנוחים מרדכי ואהובה ז"ל כמו גם רוית, ביקשו להגיע לעסקת השבחה ומקסום הזכויות במקרקעין כאשר מפאת קשיים תזרימיים, ביקשו להקצות אחוז מסוים מזכויותיהם בתמורה להשבחת זכויות החברה במקרקעין.
19. אשר לשיעור התמורה, הצהיר עו"ד אשל (סעיף 81.4):
"בתמורה לפעילותנו, נהיה זכאים לשכר בשיעור של 46% - 52% מ"הסכום העודף" כהגדרתו בסעיף 1 להסכם, שהוא במהותו ההפרש בין תמורת מכירת המקרקעין (בניכוי הוצאות המכירה) לבין שווים בעת חתימת ההסכם, כאשר שיעור הזכאות משתנה בהתאם לשיעור זכויות החברה במקרקעין, אשר כאמור לא היה ידוע בשלב זה (להלן: "שכר היזמים").
כל ההוצאות ימומנו על ידנו, והוצאות אלה יוחזרו לנו עם סיום ההסכם.
משך ההסכם הוא 6 שנים".
20. לטענת התובעות, תנאיה המסחריים של העסקה מקפחים באופן קיצוני את החברה "ומטיבים קיצונית עם עורכי הדין". לעניין זה טענו התובעות כי לא התנהל משא ומתן ממשי בין עורכי הדין לבין רוית בטרם נכרתו הסכמי 2009. אלא שנוכח ביטול הסכמי 2009, אין בטענות לעניין אופן ומשך המשא ומתן, אפילו היו נכונות, (איני סבור כך נוכח עדותה של רוית), כדי לתמוך בטענתן לפיה תנאי הסכמי 2009 ובפרט הסכם השירותים, מטיבים קיצונית עם עורכי הדין.
21. לתמיכה בטענותיהן, צירפו התובעות חוות דעת משנת 2013 של עוה"ד אמיר ברגר (להלן: "עו"ד ברגר") אשר התבקש לחוות דעתו על סבירותם של הסכמי 2009. כך סיכם עו"ד ברגר את חוות דעתו:
"ההסכמים נשוא חוות דעתי זו לוקים לדעתי בחוסר איזון קיצוני בין אינטרס החברה שהוזנח לחלוטין לבין אינטרס היזמים שנשמר בהקפדה. יש בהסכמים הוראות הפוגעות בחברה שהן בניגוד לכל היגיון משפטי, כלכלי ומסחרי בהתקשרות חברה בהסכמים מסוג זה כפי שפורט בחוות דעתי זו".
יצוין, כי סיכום זהה קיים גם בחוות דעתו של עו"ד ברגר מיום 5.10.2020.
22. עו"ד ברגר נחקר בדיון מיום 20.12.2020 ובעדותו אישר שלא התייחס לנסיבות כריתת הסכמי 2009, למצבה הפיננסי של החברה או לשיקוליה עובר לכריית הסכמי 2009, ועל כן, איני רואה לנכון לסמוך רק על חוות דעת זו (אשר התייחסה בעיקרה להסכמים אשר כאמור בוטלו), בבחינת השכר הראוי לעורכי הדין.
23. בתצהירו מתייחס עו"ד אשל לפעילות עורכי הדין וההשבחה של המקרקעין, וכך הצהיר (שם, סעיף 4):
"...העבודה שנעשתה, נעשתה על ידינו תוך שלקחנו סיכון גדול, מימנו מכיסנו הפרטיים הוצאות במאות אלפי ₪, קיבענו עובדות שיצרו זכויות בניה נרחבות... טרם התחלנו לפעול להשבחת הנכס, שוויו היה נמוך עשרות מונים משוויו הנוכחי, כאשר עקב עבודתנו הפך הנכס לסחיר וערכו נאמד בלמעלה מ – 30 מיליון ₪".