6. בסעיף 8 לסיכומים טוענים עורכי הדין:
"בנסיבות אלה, רוית, שהייתה מנהלת החברה, פנתה אל הנתבעים וציינה כי נוכח מצבם הכלכלי של החברה ושל מרדכי ואהובה, יהיה לה קשה לשלם את שכר הטרחה לפי התעריף השעתי הנהוג. לפיכך, ביקשה רוית כי ההתקשרות בין הצדדים תתבצע בדרך של קבלת אחוזים בזכויות החברה במקרקעין – ובהתאם לכך עוצבו ההסכמים בין הצדדים, והחל להתנהל בין הצדדים משא ומתן ארוך".
7. ביום 8.2.2009 נכרת הסכם שכותרתו "הסכם מתן שירותים" בין החברה לבין עורכי הדין ונצר שהוגדרו בכותרת ההסכם "היזמים" (נספח 24), וכך נקבע בו:
"הואיל: והחברה הינה החוכרת לדורות של חלקים במקרקעין, כהגדרתו להלן, ברחוב אילת 52-56 פינת רחוב אברבנאל בתל אביב, המצויים בגוש 7083 חלקה 127;
והואיל: והצדדים מעוניינים לשתף פעולה ביניהם, הכל כמפורט בהסכם זה;
והואיל: והצדדים מעוניינים לקבוע ולהגדיר את מסכת היחסים המשפטיים שביניהם בקשר לשיתוף הפעולה, במסגרת הסכם זה;
...
2. מהות ההתקשרות
לפעול להעלאת שווי זכויות החברה במקרקעין וליצור את האפשרות להקמת (או להקים בפועל) פרויקט למגורים ו/או מסחר שישביח את שווי זכויות החברה במקרקעין, לרבות ע"י עסקאות עם דיירים לצורך יצירת אפשרות ישימה להקמת הפרויקט".
...
השירותים
4. לצורך העלאת שווי זכויות החברה במקרקעין וכנגד התמורה עפ"י הסכם זה יעניקו היזמים את השירותים הבאים בקשר עם המקרקעין:
4.1.1 לטפל בניהול תכנון הפרויקט.
4.1.2 לנהל מו"מ עם הדיירים במטרה להגיע לעסקה עם דייר.
4.1.3 לטפל בנושאים הנדרשים מול רשויות התכנון ומינהל מקרקעי ישראל לצורך הקמת הפרויקט כפי שיידרש מפעם לפעם.
השירותים המפורטים בס' 4.1.1 – 4.1.3 יקראו להלן: "השירותים".
מהאמור לעיל, נראה כי אין בסיס לטענת עורכי הדין, לפיה מדובר בהסכם שכר טרחה לפיו תשלום שכר הטרחה נקבע באחוזים מהעניין. ועוד. אין למצוא בהסכם רמז לכך שמדובר בשכר טרחה בעד ייצוג או שירות משפטי מצד עורכי הדין, אדרבא, עורכי הדין יחד עם נצר הוגדרו בהסכם כ"יזמים".
ועוד. אפשר שחלק מהשירותים המנויים בסעיף 4 להסכם צריכים ייצוג של עורך דין אולם שירותים אחרים צריכים מהנדס ו/או אדריכל וכפי שיובהר להלן, רוב העבודות הנטענות על ידי עורכי הדין, בוצעו על ידי גורמים מקצועיים בהם מהנדסים, אדריכלים ומודדים.
על כך יש להוסיף כי גם נצר הייתה צד להסכם יחד עם עורכי הדין ולגביה לא ניתן לומר שמדובר בשכר טרחה.