סטולר לא היו נשמעים בטענה כי לא היה ידוע להם כי הליכי הגישור בין לוסטיגמן לבכר ולקסטודיה נוהלו ע"י גבריאלי.
14. אלא שלא זו הטענה הבאה מפיהם. סטולר טוענים ש"אין בנמצא ולא ניתן גילוי נאות כמתחייב ביחס להליכי גישור המתנהלים באותה עת בד בבד תחת חסות עו"ד גבריאלי בעניינם של המשיבים". על ההתנהלות המקבילה, בו זמנית, הם מלינים.
ואכן, שלא בהלימה לאמירתה של עו"ד יולס, הנוקטת לשון עבר, לפיה הליך הגישור "נוהל", קרי: כבר הסתיים בעת פנייתה לעיל, הוברר כי הסדר הגישור נחתם רק שלושה חודשים אחר כך ביום 20.07.2017, נתון המזמין את המסקנה כי הגישור והבוררות התנהלו במשך תקופה של כשלושה חודשים, באותו המשרד, במקביל.
דלתות מסתובבות. זה יוצא והנה זה בא.
הגילוי מטעם המשיבים לא היה מדויק, והגילוי מטעם הבורר היה חסר. במכתב מטעם משרד הבורר מיום 20.04.2017 צוין בשמו: "הבורר, השופט (בדימ') מודיע, כי אין ולא היה לו כל עניין אישי או מקצועי (בעבר ובהווה) עם מי מהצדדים ועורכי הדין המיצגים ו/או בכל גורם הקשור אליהם, ככל שעניין זה עלול ליצור מראית עין של חשש לניגוד עניינים".
בהינתן שהבורר אינו עובד לבד אלא שותף במשרד (כותרת נייר המכתבים היא "ע. גבריאלי ושות', עורכי דין מגשרים ובוררים", ומששמו של הבורר זמיר מופיע שני ברשימה, אחרי שמו של גבריאלי, יש להניח כי הם שותפים), הגילוי אינו יכול להיות אישי בלבד, אלא מחייב בירור מקדים אצל יתר השותפים. לו בירור כזה היה נעשה, הדעת נותנת שהבורר היה מציין כי מתנהל במשרד גם גישור בין התובעת לוסטיגמן לבין גורם אחר.
15. אלא שחרף האמור לעיל, נוכח הידיעה בפועל, ונוכח הגילוי בישיבה הראשונה, החסר בא על תיקונו. כפי שנראה להלן, הבעייתיות מתעוררת אחר כך.
בעת הרלבנטית למינוי, אפריל 2017, לא הייתה לסטולר סיבה ממשית להתנגד למינוי, שהרי הסכם הגישור טרם בא לעולם, לא הייתה כל וודאות שהסכם אמנם ייחתם, גם לא ידיעה ביחס לתוכנו. לא בכדי נאמר בפניה המשותפת לבורר זמיר רק כי "הצדדים יכירו תודה אם תואיל להסכים לשמש בורר במחלוקות ביניהם בהתאם להסכם".
גם כשהתביעה כבר הוגשה לבורר ביום 17.09.2017 הסכם הגישור צורף לעיני הבורר בלבד ("מצורף לכתב התביעה, בשלב זה לעיני כב' הבורר בלבד") וחשיפתו בפני סטולר הותנתה בחתימתם על כתב סודיות. רק בהחלטה מיום 12.12.2017 חייב הבורר את לוסטיגמן "למסור לאלתר את נספח 22 לידי הנתבעים".
הנה כי כן, מי שנחשף להסכם הגישור כבר בחודש ספטמבר 2017 - היה הבורר עצמו. אז כבר הבין הבורר, אם לא ידע קודם, כי התביעה נגד סטולר מושתתת על הסכם גישור שהושג חודשיים קודם לכן במשרדו בהליך גישור שהתנהל אצל שותפו גבריאלי, גם על הסדר הגישור עם בכר, שאף הוא תוצר של גישור שנעשה ע"י גבריאלי שנתיים קודם.
אין דומה המצב באפריל 2017, מועד המינוי, למצב בספטמבר 2017, שאז החשש מניגוד האינטרסים כבר הרים את ראשו.
הבורר לא מצא לנכון לחדול מיוזמתו מניהול הבוררות, גם לא מצא לנכון לזמן את הצדדים לישיבה מיוחדת, בה תוצף הבעייתיות, בהינתן שינוי הנסיבות, ולהותיר את מינויו כבורר לשיקול דעתם.