20. על אף האמור בסעיף 5.2.5 סיפא למסמכי המכרז כמתואר לעיל, עלם לא צירפה להצעתה את נספח כ"ג, קרי- לא צירפה את מסמך התשובות לשאלות ההבהרה כשהוא חתום בראשי תיבות על-ידי מורשי החתימה מטעמה. ועדת המכרזים הבחינה בכך במסגרת בחינת ההצעות טרם ההכרעה בתוצאות המכרז. בעקבות פניית ועדת המכרזים לעלם ביום 8.7.2021, עלם השלימה את החסר והגישה לוועדת המכרזים ביום 12.7.2021 את נספח כ"ג כשכל אחד מעמודיו חתום בראשי תיבות על-ידי מורשי החתימה שלה (כת"ש/4, עמ' 28 ואילך).
21. לטענת העותרת, ועדת המכרזים פעלה שלא כדין כאשר איפשרה לעלם להשלים את נספח כ"ג החסר, במקום לפסול את הצעתה. לפי הנטען, במועד האחרון להגשת ההצעות במכרז (להלן גם: המועד הקובע), הצעתה של עלם הייתה הצעה מסויגת ולפיכך פסולה. זאת שכן בזמן אמת, עלם לא נטלה על עצמה את התשובות שפרסם המשרד לשאלות ההבהרה של המציעים, למרות שנקבע במפורש כי התשובות הן חלק בלתי נפרד ממסמכי המכרז והן גוברות על הנוסח המובא במכרז.
22. בהתייחס לטענה זו, אציין כי העותרת צודקת בטענתה לפיה הגשת הצעה שמסתייגת מדרישות במכרז תביא ככלל לפסילתה, שכן הצעה מסויגת משמיטה את הבסיס לעריכת השוואה בין ההצעות; היא פוגעת בערך השוויון בין המציעים; ויש בה כדי לסכל את הליך המכרז. דא עקא, אינני סבורה כי במקרה דנן מדובר בהצעה מסויגת. הפגם שנפל בהצעתה של עלם לא נבע מכך שעלם הסתייגה מתנאי המכרז, ביקשה להתנות עליהם, או ביקשה להחריג עצמה מהם בדרך כלשהי. השמטת נספח כ"ג מהצעתה של עלם נבעה מטעות תמת לב שהובילה לכך שההצעה הייתה חסרה, להבדיל ממסויגת. בכך נבדל עניינה של עלם מהמקרה שנדון בעת"מ (נצ') 33004-09-18 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' המועצה המקומית חצור הגלילית (17.1.2019), פס' 81-84, אליו הפנתה העותרת בטיעוניה. באותו מקרה, המציעות כללו הסתייגויות מפורשות בהצעותיהן במכרז. זאת, בניגוד למקרה דנן.
23. בנסיבות המקרה הנוכחי, אני סבורה כי העובדה שעלם לא צירפה להצעתה עותק חתום של מסמך התשובות לשאלות ההבהרה, לא הוביל לפגיעה בשוויון וביסודות דיני מכרזים, שכן לא היה בחסר האמור ובתיקונו בדיעבד כדי להקנות לעלם יתרון לא הוגן ביחס למציעים אחרים. יש לזכור כי עלם צירפה להצעתה את מכלול מסמכי המכרז (למעט הנספחים החסרים) כשכל עמוד בהם חתום בראשי תיבות על-ידי מורשי החתימה מטעמה. בכלל זה, עלם חתמה בזמן אמת בראשי תיבות על העמוד במסמכי המכרז בו נכלל סעיף 5.2.5 אשר קובע כי התשובות לשאלות ההבהרה יהוו חלק בלתי נפרד ממסמכי המכרז ויחייבו את כל המציעים (עמ' 517 לנספחי כתב העתירה). מקובלת עליי עמדת המשרד לפיה ניתן לראות בכך קיבול מצד עלם למכלול תנאי המכרז, לרבות קיבול למעמדו המשפטי המחייב של מסמך התשובות לשאלות ההבהרה. הדרישה לחתימה נוספת בתחתית המסמך עצמו, התבקשה מטעמים דקלרטיביים ולמען הסדר הטוב. ממילא, אין בחסר הנדון כדי להקים לעלם טווח תמרון פסול. בהקשר זה ניתן להפנות לדבריה של המלומדת ברק-ארז שציינה בספרה כי: "הגשת הצעה לא חתומה נדונה בפסיקה כדוגמה למקרה ביניים של פגם מהותי שאינו פוגע בשוויון. היעדר חתימה אינו נחשב לפגם טכני גרידא המהווה עניין של מה בכך, מאחר שהחתימה היא הביטוי הפורמלי לגמירת דעתו של המציע. עם זאת, היעדר החתימה אינו פוגע במישרין בשוויון התחרות. בהתחשב בשיקולים אלה פסק בית המשפט העליון כי במקרה של פגם זה, ופגמים מהותיים אחרים שאינם פוגעים בשוויון, ההחלטה תהיה מסורה לשיקול דעתה של ועדת המכרזים" (דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כלכלי כרך ג 169-170 (2013), וההפניות שם; להלן: ברק-ארז). דברים אלה נכונים ביתר שאת בנסיבות המקרה דנן, שבו הצעתה של עלם הוגשה לתיבת המכרזים כאשר היא חתומה על-ידי מורשי חתימה מטעמה, וכאשר מרביתם המכריע של מסמכי המכרז צורפו אליה כשהם חתומים בראשי תיבות על-ידי מורשי החתימה של עלם, למעט 11 נספחים חסרים - ובהם מסמך התשובות לשאלות ההבהרה שנשמט בשגגה מן ההצעה. נוכח הטעמים שפורטו, אינני סבורה כי העדרו של המסמך הנדון היווה פגם שלא ניתן היה להתיר את ריפויו בדיעבד בהתאם לאמות המידה החלות על הסוגיה.