ע"א 4432/21 בנק מרכנתיל דיסקונט, סניף כפר יאסיף נ' סלימאן סלימאן - חלק 3

5. ביום 25.4.2021, לאחר שהוגשו תצהירי הצדדים וראיותיהם והתקיים דיון הוכחות, ניתן פסק דינו של בית המשפט קמא, אשר קיבל את תביעת סלימאן. בית המשפט קמא עמד על כך שמטעם הבנק הוגש תצהירו של קצין הביטחון הארצי בלבד, המהווה לגישתו עדות שמיעה, תוך שהוא נמנע מהגשת תצהירים של עובדי הבנק "שהם היחידים שיכלו לשפוך אור על גרסת הבנק בדבר השתלשלות העניינים והאיומים הנטענים" (פסקה 12 לפסק הדין). לפי קביעת בית המשפט קמא, בעוד שהאירועים המתוארים בתצהיר קצין הביטחון הארצי הספיקו למתן הסעד הזמני, לא היה בהם די לצורך הכרעה בתביעה העיקרית. בנמקו את החלטתו, ציין בית המשפט קמא כי קצין הביטחון הארצי "לא יכול היה להשיב מידיעה אישית על כל עובדה שבבסיס גרסת הבנק", ו-"לא שלט בפרטים" (פסקה 14 לפסק הדין), ובכלל זאת לא ידע כמה פעמים ביקר סלימאן בסניף הבנק או מתי בוצעו האיומים הנטענים וכלפי מי מעובדי הסניף הופנו. כך גם, לא ערך קצין הביטחון הארצי כל רישום בכתב ביחס לעדויות שטען כי גבה מעובדי הסניף ולא הציג אישור על הגשת תלונה במשטרה. מעבר לכך, קצין הביטחון האזורי הוא שנכח באירוע הנטען מיום 26.7.2019, ולא קצין הביטחון הארצי, אשר הגיע אליו מאוחר יותר ובעקבות דיווחו של קצין הביטחון האזורי, כך שעדותו של קצין הביטחון הארצי ביחס לאירועים הנטענים היא מפי השמועה בלבד. עוד נפסק, כי התאריכים שבמהלכם היה סלימאן עצור (מיום 17.5.2019 ועד ליום 19.5.2019) אינם מתיישבים עם גרסת הבנק שלפיה תלונת קצין הביטחון האזורי במשטרה הוגשה בעקבות ביקורו של המשיב בסניף ביום 26.7.2019 – דהיינו, כחודשיים לאחר מעצרו של סלימאן. כמו כן, סבר בית המשפט קמא כי הואיל וחלפו כשנתיים מאז האירועים הנטענים, הרי שכלל לא ברור האם נציגי הבנק שלגביהם נטען כי הם חוששים ממתן עדות עדיין עובדים בסניף הבנק, והאם קיים היום יסוד לחשש הנטען ממתן העדות. על כל פנים, הוסיף בית המשפט קמא, כי מעת שטען הבנק גרסה עובדתית בכתב הטענות, היה עליו להגיש את תצהיריהם של כל מי שיכולים היו לשפוך אור על האירועים הנטענים, ובכלל זאת עובדי הסניף. לנוכח האמור, נקבע כי "גרסת הבנק שבכתב הטענות נותרה ללא תימוכין ראייתי בסיסי" (פסקה 15 לפסק הדין), ומשכך לא הוכח כי סירובו של הבנק לפתוח לסלימאן חשבון בנק היה סביר בנסיבות העניין. נוכח האמור, נפסק, כי על הבנק לפתוח לסלימאן חשבון בנק בסניף המבוקש. בנוסף, לאור התוצאה האמורה, הושת על הבנק לשלם לסלימאן שכר טרחת עורך-דין בסכום של 10,000 ש"ח.