8. להשלמת התמונה יצוין, כי על פי הנמסר לנו בפתח הדיון שנערך לפנינו ביום 10.2.2022, הצדדים הגיעו להסכמה לפיה לא ייפתח למשיב חשבון בנק אצל המערער עד להכרעה בערעור דנן. הסכמה זו ייתרה הגשת בקשה לעיכוב ביצוע עד להכרעה בערעור – וטוב שכך.
דיון והכרעה
9. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, והתעמקתי בראיות שהובאו בתיק, הגעתי למסקנה כי יש ממש בהשגות הבנק על פסק הדין העומד לבחינתנו. על כן, אציע לחברי ולחברתי כי נקבל את הערעור, הכול כפי שיפורט להלן.
10. נקודת המוצא לדיוננו היא כי על תאגיד בנקאי חלה החובה לתת שירותים בנקאיים מסוימים, הנתפסים כחיוניים, לכל לקוח שמעוניין שבכך. חובה זו קבועה בסעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), שכותרתו "חובה לתת שירותים מסויימים" ואשר זו לשונו:
2. (א) לא יסרב תאגיד בנקאי סירוב בלתי סביר לתת שירותים מהסוגים הבאים:
(1) קבלת פקדון כספי במטבע ישראלי או במטבע חוץ;
(2) פתיחת חשבון עובר ושב במטבע ישראלי וניהולו כל עוד מתקיימת אחת מאלה:
(א) החשבון ביתרת זכות לטובת הלקוח;
(ב) הלקוח עומד בתנאי ההסכם בינו לבין התאגיד הבנקאי בקשר לניהול החשבון;
(3) מכירת שיקים בנקאיים במטבע ישראלי ובמטבע חוץ;
טעמה של הוראה זו ביתרון שהקנה המחוקק לתאגידים בנקאיים בייחוד השירות החיוני שהם מעניקים לציבור, ומשכך מוטלת עליהם החובה לפעול בסבירות במתן שירות זה, כמו גם בשלילתו ממאן דהוא (רע"א 2407/19 זיו נ' בנק לאומי לישראל, פסקה 15 (14.5.2019) (להלן: עניין זיו); ע"א 3794/18 טולדנו נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פסקה 18 (2.10.2019) (להלן: עניין טולדנו); דברי ההסבר להצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, ה"ח 106, 106; ריקרדו בן-אוליאל דיני בנקאות – חלק כללי 68, 136 (1996)).
11. עם זאת, אין מדובר בחובה מוחלטת. מלשונו של הסעיף הנזכר למדים אנו כי כאשר סירובו של התאגיד הבנקאי מבוסס על טעם סביר, לא תהיה בכך משום הפרה של החובה האמורה.
12. חוק הבנקאות (שירות ללקוח), וסעיף 2 לו, אינם מגדירים מתי ייחשב סירוב לתת שירותים בנקאיים כ"סירוב בלתי סביר", ואולם סוגיה זו התעוררה במספר מקרים שנדונו בבית משפט זה ובערכאות הדיוניות. כך למשל, במקרים מסוימים נקבע כי מקום בו התקיימה התנהגות בלתי תקינה או רשלנית מצד לקוח בניהול חשבונו, באופן הגורם נזק לציבור או לבנק, כגון שהחשבון שימש להלבנת הון או למימון טרור, סירוב הבנק לתת ללקוח שירות ייחשב כסירוב סביר (רע"א 6685/17 הר של הצלחה וברכה בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, פסקה 17 (10.9.2017) (להלן: עניין הר הצלחה); בג"ץ 8886/15 רפובליקנים מחו"ל בישראל (ע"ר) נ' ממשלת ישראל, פסקה 59 והמקורות הנזכרים שם (2.1.2018) (להלן: עניין רפובליקנים); עניין זיו, פסקאות 20-17. וראו גם: סעיף 50(ב) להוראה מס' 411 להוראות המפקח על הבנקים (ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור) (6.3.2017)). במקרים אחרים נמצא כי התנהגותו של בעל החשבון ויחסו לעובדי הבנק חרגו מהמקובל, לרבות שימוש באלימות פיזית או מילולית מצידו כלפי עובדי הבנק או איום בנקיטת אלימות, וכי בהתאם סירוב הבנק למתן שירות היה סביר (רע"א 6582/15 עמותת איעמאר לפיתוח וצמיחה כלכלית נ' בנק הדואר, חברת דואר ישראל בע"מ, פסקה 14 והאסמכתאות הנזכרות שם (1.11.2015) (להלן: עניין בנק הדואר); עניין טולדנו, פסקה 19).