דיון
17. אקדים כי מצאתי שדין תביעתו של דגן להידחות, כפי שיפורט להלן
שותפות
18. בהתאם לפקודת השותפיות [נוסח חדש] תשל"ה – 1975, (להלן: "הפקודה"), נקבע בסעיף 1, בהגדרות, כי:
"שותָפות" – חבר בני האדם שהתקשרו בקשרי שותפות"
"קשרי שותָפות" – הקשרים שבין בני אדם המנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים, למעט את הקשרים שבין חברי תאגיד שהואגד לפי כל דין אחר;
19. סע' 2 לפקודה, אינו קובע מהם אותם קשרי שותפות, אם כי מפרט על מה צריך ליתן את הדעת בקביעת קשרי שותפות, בין היתר נקבע כי אין די בקבלת רווחים כדי ליצור קשרי שיתוף, אם כי בקבלת רווחים מעסק יש ראיה לכאורה לקשרי שותפות. הפקודה אינה קובעת את הצורך ברישומה של השותפות כתנאי לקיומה וגם לא דרישת כתב. יחד עם זאת, העדר רישום השותפות כמו גם העדר מסמך בכתב מקשים על הגורם הטוען כי נוצרו קשרי שותפות בין הצדדים.
20. ההלכה הפסוקה, קבעה כי השאלה האם היסודות הנדרשים לקיומו של שותפות התמלאו במקרה נתון, הינה שאלה מעורבת של עובדה וחוק. נקבע כי יש צורך לבחון נתונים ונסיבות ובין היתר, קיומו של הסכם שותפות בכתב, את כוונת הצדדים להיות שותפים, הצגת הצדדים לציבור כשותפים, האם שני הצדדים מנהלים בפועל את העסק? השתתפות הצדדים בנכסים ובחזקה של העסק, השקעת ההון בעסק המשותף, הזכות השווה של הצדדים לנהל את העסק, הזכות ההדדית של הצדדים לחייב זה את זה בענייני העסק, השתתפות הצדדים ברווחי העסק, כמו גם אחריות משותפת להפסדים ומשך היחסים בין הצדדים. (ראו: ע"א 7065/15 יונה לוי נ' נחלת א. מ. בנייה, (28.1.18).
21. בפסיקה, עלו מצבים שהוגדרו כקרובים לשותפות בין צדדים, אולם לא בדרגה שהצדיקה הכרה בהם כשותפות. כך למשל, "מיזם משותף", לא הוכר כשותפות, אלא כמוסד עסקי, כהתקשרות עסקית המתבצעת במהלך העסקים הרגיל, ראו: ע"א 5876/06 אינטגרציה אנכית נ' ראדא תעשיות, (4.2.09). בחיי המסחר מצויים קשרים כלכליים עסקיים, דוגמת שיתופי פעולה, שילובים עסקיים, יזמות עסקית, חיבורים עסקיים, סינרגיה תפעולית, תיווך עסקי וכיו"ב שאינם עולים ומגיעים בגדר שותפות, היינו, הגם שיש אינטרסים כלכליים משותפים, הדברים אינם מגיעים בהכרח לכדי שותפות.
מהו "העסק" שבין הצדדים בענייננו?
22. בטענותיו של דגן עולה קושי, בהעדר הגדרה ברורה לעסק לו הוא טוען, שהיה בינו לשמעון מול הלקוח נטפים. כפי שפורט ברקע לעיל, נטפים הגיעו לדגן, לאחר שהתברר כי ישנה "מכה" של גניבות במפעל החברה. בהנהלת החברה, טרם גיבשו עמדה, מה הפתרון הנדרש. כך למשל, האם להסתפק בסקר סיכונים? האם להציב מצלמות נסתרות באופן זמני? האם לערוך חקירות? האם צריכים הם שירותי קב"ט באופן קבוע? משרה מלאה? חלקית? במפעלים קשורים? לפיכך נערכה תקופת מבחן, "פיילוט", על מנת שנטפים יחליטו מה הצרכים בתחום השירות אותו יכלו לספק דגן ו/או שמעון. בתקופה שבה פעלו בפועל שמעון ודגן, היינו בחודשים 11/18-7/19, סופקו שירותים בתחום האמור, אם כי אלו לא הוגדרו, הגם שהרעיון הכללי היה להציב עובד שיוגדר כקב"ט במפעל נטפים במשרה חלקית. לכאורה, בהשמה של קב"ט במשרה חלקית, ובמתן שירותים נוספים, ניתן ליצור בסיס רווח שיכול להצדיק ולהגיע לכדי פעילות משותפת ואף כשותפות. אלא שהדברים לא גובשו, לא הובררו, למעט העיקרון ולפיו יש לקוח שהינו נטפים, כאשר המטרה הינה "למכור" לו מקסימום שירות. העדר ההגדרה מקשה על טענתו של דגן, כאשר בפועל, בסיום תקופת הפיילוט הובהר בידי שמעון לדגן כי כל צד חופשי לפעול. יתרה מכך, דגן הציע לשמעון כי לא כדאי לו לנסות לפעול לבד, כשיטת דגן בזמן אמת, כי נטפים רוצים רק אותו ולא את שמעון.