כאן המקום לציין כי ס"ס ישראל העידה מטעמה את יגאל ששימש כמנהל ס"ס רשתות והמשיך לנהל את ס"ס ישראל עד סוף שנת 2017. העדות שלו נועדה לתמוך בעמדתה כי לתובעת לא הוקנתה זכות בלעדיות בעיר עכו. אולם יגאל לא סיפק מענה משכנע לגבי התמורה הנוספת ששולמה על ידי התובעת עבור רכישת הזיכיון, וגם לא לגבי פרשנותו של סעיף 9 להסכם הזיכיון כשולל את תניית הבלעדיות, והנני מפנה בהקשר זה לעדותו בעמ' 116-119 לפרוטוקול.
37. ואם לא די בכך, ככל שניתן לייחס לסעיף 2 בהסכם הזיכיון שתי פרשנויות סבירות, מה שלדידי לא קיים במקרה שבפנינו, הרי עסקינן בהסכם זיכיון שהוכן על ידי ס"ס רשתות, ובמקרה זה יש לפרש את סעיף 2 שבו לטובת התובעת מכח סעיף 25 (ב1) לחוק החוזים שקובע "חוזה הניתן לפירושים שונים והיתה לאחד הצדדים לחוזה עדיפות בעיצוב תנאיו, פירוש נגדו עדיף על פירוש לטובתו" (ראה ע"א 769/86 רובינשטיין ושות' חברה קבלנית בע"מ נ' זמרן, פ"ד מב(3) 581, 586 (1988), ע"א 631/83 "המגן חברה לביטוח בע"מ נ' "מדינת הילדים" בע"מ, פ"ד לט(4) 561, 572-573).
38. לאור האמור לעיל הנני מעדיפה את עמדת התובעת בעניין תניית הבלעדיות על פני עמדת ס"ס ישראל, וקובעת כי לתובעת הוקנתה זכות בלעדיות על פי הסכם הזיכיון שנחתם בינה לבין ס"ס רשתות.
39. האם הופרה תניית הבלעדיות הנ"ל?
מהשתלשלות העניינים שתוארה לעיל עולה כי בחודש אוגוסט 2017 נפתחה החנות המתחרה בקניון העיר עכו, ופתיחת החנות הנ"ל הסבה לתובעת נזק שהתבטא בביטול ההסכם הראשון שנחתם בינה לבין שלומי כמתואר בסעיפים 16 ו-17 לעיל.
לא יכולה להיות מחלוקת כי פתיחת החנות הנ"ל מהווה הפרה של תניית הבלעדיות שהוקנתה לתובעת בהסכם הזיכיון שנחתם בינה לבין ס"ס רשתות כפי שקבעתי לעיל.
40. האם ס"ס ישראל אחראית כלפי התובעת בגין הפרת תניית הבלעדיות?
כזכור, ביום 9.4.17 העבירה ס"ס רשתות את פעילותה לס"ס ישראל, והמחתה לה, בין היתר, את כל זכויותיה על פי הסכמי הזיכיונות שנחתמו בינה לבין זכיינים שונים וביניהם התובעת (סעיף 7.6 להסכם העברת הפעילות). בהתאם להתחייבותה בסעיף 7.7 להסכם, שלחה ס"ס רשתות לכל הזכיינים וביניהם התובעת מכתב בדבר הסבת הסכמי הזיכיון והמחאתם מאת ס"ס רשתות לס"ס ישראל. בנוסף העבירה ס"ס רשתות לזכיינים וביניהם התובעת, הודעת המחאה בנוסח שצוטט בסעיף 8 לעיל. אין מחלוקת כי התובעת סירבה לחתום על הודעת ההמחאה שנמסרה לה על ידי ס"ס רשתות (ראה סעיף 9 לעיל).