בית משפט השלום בחיפה
ת"א 63490-01-18 סופר סטוק עכו אילן 2013 בע"מ נ' סופר סטוק רשתות בע"מ ואח'
תיק חיצוני:
בפני כב' השופטת הבכירה כאמלה ג'דעון
תובעת סופר סטוק עכו אילן 2013 בע"מ, ח.פ 514962349
ע"י משרד עוה"ד דורון, טיקוצקי ואח'
נגד
נתבעות .1 סופר סטוק רשתות בע"מ, ח.פ 514218619 (ניתן פסק דין)
.2 סופר סטוק ישראל 2017 בע"מ, ח.פ 515522449
ע"י ב"כ עוה"ד א. ארז ואח'
פסק דין
1. לפניי תביעה שעילתה בהפרה נטענת של הסכם זיכיון וגרם הפרת חוזה.
2. התובעת סופר סטוק עכו אילן 2013 בע"מ (להלן "התובעת") הינה חברה פרטית בערבון מוגבל, בבעלותו ובניהולו של מר אילן כרמל (להלן "אילן").
נתבעת מס' 1 סופר סטוק רשתות בע"מ (להלן "ס"ס רשתות") הינה חברה בערבון מוגבל, בבעלותו הבלעדית של מר חיים אביטבול (להלן "חיים"), שהיתה אחראית בתקופה הרלוונטית לתביעה, על פתיחת והפעלת חנויות קמעונאיות תחת השם המסחרי "סופר סטוק" (להלן "הרשת"), ובאמתחתה היו הסכמי זיכיון חתומים עם זכיינים שונים.
מר יגאל שטרית שימש כמנכ"ל הרשת בתקופה הרלוונטית לתביעה (להלן "יגאל").
חברת ח.י.ש.א יבוא וסחר בע"מ (להלן "ח.י.ש.א") הינה חברה בערבון מוגבל בבעלותו הבלעדית של חיים, שהיתה אחראית על ייבוא הסחורה ומכירתה לסניפי הרשת.
3. ביום 28.8.13 התקשרה התובעת עם ס"ס רשתות בהסכם זיכיון להפעלת חנות קמעונאית בעכו שבה נמכרו מוצרי הרשת (להלן "החנות"). תמורת הזיכיון והזכות להפעלת החנות, שילמה התובעת לס"ס רשתות סך של 400,000 ₪ בצירוף מע"מ (להלן "דמי הזיכיון"), וכן סך של 950,000 ₪ עבור ציוד, ריהוט וסחורה שנרכשו לצורך תחילת הפעילות בחנות, וכן עמלה חודשית מהפדיון החודשי בשיעור של 3% כולל מע"מ.
בהסכם נכללו בין היתר הסעיפים הרלוונטיים לענייננו כדלקמן:
סעיף 2:
"ניתנת בלעדיות לפתיחת סניף זה לזכיין הנ"ל בעיר עכו בלבד"
סעיף 9:
"הזכיין אינו יכול לפתוח עוד סניפים לפי הסכם זה, הזכיינות מתייחסת לסניף הנמצא ברח' בן עמי 43 בלבד"
סעיף 32:
"הזכיין יוכל למכור את זכויותיו לזכיין אחר ובתנאי שיהיה מקובל על הרשת, והרשת לא תבקש דמי זכיינות נוספים ממנו ולרשת יש זכות להשוות את ההצעה"
4. החנות התנהלה מנכס בשטח של כ-300 מ"ר ברחוב בן עמי 43 בעכו, על פי הסכם שכירות בלתי מוגנת שנחתם ביום 1.1.14 בין התובעת לבין חברת ע. ש. אביב מזון בע"מ (להלן "המשכירה"), בערבותו של מנכ"ל הרשת יגאל. תקופת השכירות היתה מיום 1.1.14 ועד ליום 31.12.14 עם אופציה לתקופה של 24 חודשים, ודמי השכירות עמדו על סך של 30,000 ₪.
5. התובעת החלה להפעיל את החנות על פי הסכם הזיכיון החל מיום 1.9.13. לטענת אילן, במהלך שנת 2016 ועקב הפסדים שנצברו, הוא החליט למכור את זכויותיה של התובעת על פי הסכם הזיכיון ולסיים את פעילותה בחנות, ולשם כך הוא פרסם את העסק למכירה והתחיל לחפש אחר זכיין חלופי.
6. ביום 9.4.2017 נחתם הסכם מייסדים בין נתבעת מס' 2 סופר סטוק ישראל 2017 בע"מ (להלן "ס"ס ישראל"), לבין חיים, מר מיכאל שמשון (להלן "מיכאל"), מר עופר בן שושן (להלן "עופר"), וחברת אדירים תיווך ניהול ויעוץ לפרויקטים בע"מ, לצורך רכישת הפעילות של ס"ס רשתות. על פי ההסכם הנ"ל החזיק חיים ב-40% ממניות ס"ס ישראל, מיכאל 20%, עופר 20%, וחברת אדירים 20%. ח.י.ש.א.
חיים ויגאל התחייבו להמשיך במתן שירותי ניהול לחברת ס"ס ישראל.
7. באותו היום נחתם בין ס"ס רשתות וח.י.ש.א לבין ס"ס ישראל הסכם לפיו התחייבו הראשונות למכור לס"ס ישראל את "הפעילות המועברת" של הרשת (להלן "הסכם העברת הפעילות"). "הפעילות המועברת" הוגדרה בהסכם הנ"ל "זכויות המוכרות במוניטין, בציוד, בסחורה העתידית ובמלאי הקיים כהגדרת מונחים אלו בהסכם". בנוסף התחייבו המוכרות להמחות לס"ס ישראל את זכויותיהן בהסכמי הזיכיון ובהסכמי השכירות/שכירות המשנה של הנכסים בהם הופעלו חנויות הרשת (להלן "ההסכמים המועברים").
לצורך הדיון אצטט להלן את הסעיפים בהסכם העברת הפעילות הרלוונטיים לענייננו כדלקמן:
סעיף 7.6:
"במועד חתימת הסכם זה המוכרות ממחות בזאת לרוכשת, והרוכשת מקבלת בהמחאה מהמוכרות, את כל זכויותיהן של המוכרות על פי ההסכמים המועברים. מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל מובהר בזאת כי המוכרות יהיו אחראיות באופן בלעדי ועל חשבונן לקיים כל התחייבות המוטלת עליהן בהתאם להסכמים המועברים ככל שמועד קיומן של ההתחייבויות כאמור, חל עובר למועד חתימת הסכם זה" [ההדגשה אינה במקור, כ.ג'].
סעיף 7.7:
"הודעות חתומות על ידי המוכרות המופנות אל כל אחד ממפעילי חנויות הרשת אשר התקשרו עם המוכרות בהסכמי הזיכיון (להלן: "הזכיינים") בדבר הסבת הסכמי הזיכיון והמחאתם מאת המוכרות אל הרוכשת, בנוסח המצ"ב להסכם זה כנספח 7.7, יימסרו על ידי המוכרות לרוכשת במועד חתימת הסכם זה ויישלחו על ידי הרוכשת, בסמוך לאחר חתימת הסכם זה, אל הזכיינים"
סעיף 7.8:
"הצדדים מסכימים כי במקרה שבו, מסיבה שאיננה תלויה במוכרות, לאחר שהמוכרות מילאו בשקדנות ובדייקנות את התחייבותן שבסעיף 7.12 להלן, לא ניתן יהיה להמחות את הסכמי הזיכיון, כולם ו/או כל חלק מהם, מאת המוכרות אל הרוכשת, כי אז כל סכום שעל הזכיינים לשלם בהתאם להסכמי הזיכיון וכל תקבול הנובע מהסכם הזיכיון ייגבה מאת הזכיינים על ידי המוכרות, כנאמן עבור הרוכשת ויופקד בחשבון בנק ייעודי......"
סעיף 7.12:
"המוכרות מתחייבות כי יעשו כל מאמץ אפשרי ויגרמו לכך כי בתוך 30 יום ממועד חתימת הסכם זה ההסכמים המועברים יחתמו מחדש בין הרוכשת לבין הצדדים השלישיים שהתקשרו עם המוכרות בהסכמים המועברים (להלן: "ההסכמים החדשים"). מובהר כי במקרה שבו, מסיבה שאיננה תלויה במוכרות וחרף השתדלותם המלאה ומאמציהם של המוכרות, לא ניתן יהיה להחתים את הצדדים השלישיים הנ"ל על ההסכמים החדשים, ידווחו המוכרים על כך לרוכשת, יפרטו בכתב את הסיבה בגינה סירבו הצדדים השלישיים הרלבנטיים לחתום על ההסכמים החדשים ויפעלו בהתאם להוראות סעיף 7.8 ו-7.11 לעיל, לפי העניין"
סעיף 14:
"למעט אם נאמר אחרת בהסכם זה, אין ולא יהא בהסכם זה ו/או בתנאי מתנאיו (לרבות בשום אמירה, אישור, הצהרה, מצג ו/או התחייבות), כדי ליצור התחייבות כלשהי כלפי ו/או לטובת צד שלישי כלשהו ו/או כדי להקנות זכויות כלשהן לצד שלישי כאמור, ובכלל זה, לא יראו בהסכם זה ו/או בתנאי מתנאיו (לרבות בשום אמירה, אישור , הצהרה, מצג ו/או התחייבות) משום התחייבות ו/או חוזה לטובת ו/או כלפי צד שלישי כלשהו, לרבות המשכירים, השוכרים והזכיינים"
8. להסכם העברת הפעילות צורפו נוסח של מכתב המופנה לזכייני הרשת חתום על ידי חיים שבו הוא מבשר להם על העברת הפעילות העסקית של ס"ס רשתות לס"ס ישראל, שהינו אחד ממנהליה ובעלי מניותיה כמצוין לעיל, וכן הודעה על המחאת זכויות והתחייבויות בנוסח כדלקמן:
"הנדון: הודעה בדבר המחאת זכויות והתחייבויות בלתי חוזרת-הסכם זיכיון
אנו הח"מ, סופר סטוק רשתות בע"מ ח.פ 514218619, מתכבדים להודיעכם כדלקמן:
1. כי החל מיום 9.4.17 (להלן: "המועד הקובע"), המחינו והעברנו, באופן בלתי חוזר, לסופר סטוק ישראל 2017 בע"מ ח.פ 515522449 (להלן: "הקונה"), את כל זכויותינו בקשר להסכם זכיינות שנחתם עמכם ביום ________ (להלן: "ההסכם").
2. בהתאם לכך, הרינו להודיעכם כי החל מהמועד הקובע, תוסבנה לקונה מלוא זכויותינו על פי ההסכם וכל זכויותינו על פי ו/או מכוח ו/או בקשר עם הזיכיון כמפורט בהסכם. מובהר כי ההמחאה לקונה הינה של כל זכויותינו על פי ההסכם, לרבות, אך לא רק, כל התשלומים המגיעים לנו ו/או לפקודתנו מכוחו, ובכללם דמי הזיכיון והתמלוגים, ולרבות הבטוחות אשר הועמדו על ידכם לטובתנו ו/או לפקודתנו על פי ההסכם והכל בתוקף מהמועד הקובע. מובהר, כי אין באמור כדי לגרוע מאיזו מהתחייבויותיכם לפי ההסכם וזו תמשיך לחול ולחייבכם כלפי הקונה החל מהמועד הקובע.
3. לאור האמור, הנכם נדרשים והרינו מורים לכם, בהוראה בלתי חוזרת, להעביר את כל התשלומים שיגיעו לנו מכם בקשר עם ההסכם, לרבות דמי הזיכיון והתמלוגים, בגין התקופה שהחל מהמועד הקובע ואילך לחשבון .....
......
בכבוד רב,
סופר סטוק רשתות בע"מ
העתק: סופר סטוק ישראל 2017 בע"מ.
אני מאשרים קבלת ההודעה ומתחייבים לפעול לפיה
____¬¬¬¬______
חתימת הזכיין" [ההדגשות אינן במקור]
(ההודעה הנ"ל תיקרא להלן "הודעת ההמחאה")
9. באותו היום, 9.4.17, העבירה ס"ס רשתות לתובעת עותק מהמכתב ומהודעת ההמחאה שאוזכרו בסעיף 8 לעיל, אך אילן סירב לחתום על הודעת ההמחאה.
הצדדים חלוקים לגבי הסיבה לכך, כאשר אילן טען כי הוא הודיע ליגאל כי אינו מסרב לחתום על ההודעה אך יש לו השגות על תנאי הסכם הזיכיון וכי הוא מעוניין להפחית את גובה עמלת הזיכיון, ואילו עופר ומיכאל (נציגיה של ס"ס רשתות) טענו כי בפגישה בסוף חודש מאי הודיע להם אילן כי איננו מעוניין להיכנס להתחייבות חוזית מול ס"ס ישראל לאור העובדה שהוא מתכוון למכור את זכויותיו על פי הסכם הזיכיון לזכיין אחר.
10. לטענת אילן, בחודש 5/17 או בסמוך לכך פנתה אליו גב' לינט לנקרי מנכ"לית "קניון עכו" והודיעה לו כי התפנה בקניון מושכר גדול בשטח של כ-300 מ"ר והציעה להעביר את החנות של התובעת למושכר הנ"ל. לאחר הפגישה התקשר אילן ליגאל ושיתף אותו במידע הנ"ל, והבהיר לו כי אינו מעוניין לפתוח חנות נוספת של הרשת או להמשיך להפעיל את החנות מהקניון, והציע שזכיין חלופי או הרשת עצמה ירכשו מהתובעת את הזיכיון הבלעדי ויעבירו את החנות לקניון. לטענת אילן, יגאל ביקש ממנו למסור לו את מספר הטלפון של גב' לנקרי על מנת לבדוק את האפשרות הזו, והבטיח שיחזור אליו אך לא עשה כן.
11. בד בבד להתנהלות זו, נוצר קשר בין אילן לבין מר שלמה רווח (להלן "שלומי") אשר התעניין ברכישת הזיכיון של החנות בעקבות הפרסום שהיה. בין הצדדים התנהל משא ומתן, נעשה סיור בחנות, הוצגו דוחות כספיים ונתונים נוספים לצורך הערכת שווי העסקה, ולאחר שהושגה הסכמה בעניין התמורה, פנה אילן לחיים על מנת לקבל את אישור הרשת לעסקה.
12. ביום 15.6.17 חתמו שלומי ואילן על הסכם למכירת זכויות התובעת על פי הסכם הזיכיון, הריהוט, הציוד והמלאי שבחנות, תמורת סך של 1,111,500 ₪ (950,000 ₪ בצירוף מע"מ) (להלן "הסכם המכר הראשון").
13. לטענת אילן, במקביל לניהול החנות ולמשך כשנה, עוד לפני שנמכרה פעילות הרשת לס"ס ישראל, הוא היה שותף עם הרשת (50% - 50%) בהפעלת חנות נוספת בחיפה (להלן "החנות בחיפה"). כשמונה חודשים לאחר תחילת השותפות הוא ביקש לפרקה בשל הפסדים גבוהים שספג מהפעלת החנות. לטענתו, לאחר פירוק השותפות, הרשת נותרה חייבת לו סך של 60,000 ₪.
14. לטענת אילן, במועד שבו נחתם ההסכם הראשון עם שלומי טרם פרעה הרשת את החוב הנ"ל, ומנגד לתובעת היה חוב לטובת ס"ס רשתות בגין סחורה שסופקה ועמלת זיכיון. על כן ביקש שלומי שימתין עם התשלום הראשון על פי הסכם המכר הראשון, על מנת שזה ישולם לאחר סיום ההתחשבות ההדדית בין הצדדים.
15. לטענת אילן, במהלך חודש יולי 2017 התקיימה פגישה בהשתתפותו והשתתפות שלומי וחיים במשרדי הרשת, שבמהלכה הוסדרה ההתחשבנות בין הצדדים בגין החנות שבחיפה, וחיים מסר לאילן צ'יקים של ס"ס רשתות עבור היתרה בסך של 15,000 ₪. לטענת אילן בפגישה זו חיים לא התנגד למכירת הזיכיון לשלומי.
עוד טען אילן כי בפגישה זו הוא מסר לחיים על כוונתו לפתוח חנות נוספת בחיפה (ברמת שאול) שבה ימכרו מוצרים דומים אבל יהיה בה גם מחלקה של ממתקים, וכי חיים לא התנגד ואף הציע לספק סחורה של הרשת לחנות החדשה. ואכן, לטענת התובעת הרשת סיפקה סחורה לחנות הנ"ל באמצעות סוכניה.
16. לטענת אילן, לאחר חתימת הסכם המכר הראשון, נודע לשלומי, באופן אקראי, שבניגוד לתניית הבלעדיות ותוך הפרה בוטה של הסכם הזיכיון וההסכמות בין התובעת לבין ס"ס רשתות, התקשרה הרשת עם זכיין נוסף לפתיחת חנות מתחרה בקניון בעכו, אשר החלה את פעילותה בתחילת חודש אוגוסט 2017 (להלן "החנות המתחרה").
לטענת אילן, שלומי היה זה שעדכן אותו על כך, ובעקבות ההתפתחויות הנ"ל שלומי דרש לבטל את הסכם המכר הראשון מאחר והסכם זה נכרת על בסיס ההנחה שהחנות היא חנות בלעדית בעכו, ובנסיבות אלה, הוא נאלץ להסכים לביטול ההסכם.
17. לטענת אילן, במצב הדברים החדש שיצרה הרשת, התובעת לא היתה עוד הזכיין הבלעדי בעכו, ולכן, לאחר נתק של מס' ימים הוא פנה לשלומי והציע לו לחתום על הסכם מכר חדש בו תופחת התמורה בסכום של כ-200,000 ₪. שלומי סירב מאחר שלטענתו הפתחה זו לא שיקפה את השווי האמיתי של הסכם הזיכיון ללא הבלעדיות, ולאחר משא ומתן שהתקיים בין הצדדים, הסכים שלומי לרכוש את הזיכיון בתנאי שכל התמורה תעמוד על סך של 580,000 ₪ כולל מע"מ תוך קיזוז סך של 30,000 ₪ עבור התקנת ספרינקלרים בחנות, כלומר סך של 550,000 ₪ כולל מע"מ.
18. לטענת אילן, מאחר והוא היה נחוש לסיים את פעילות התובעת בחנות ולא היו לו הצעות טובות מקונים אחרים, הוא נאלץ להסכים לסכום זה, ובתאריך 25.7.17 נחתם בין התובעת לבין א.ש.ל.ר בע"מ שהינה חברה שבבעלותו ובניהולו הבלעדי של שלומי, הסכם מכר חדש שביטל את ההסכם הראשון (להלן "ההסכם השני").
לטענת אילן, התמורה בסך של 550,000 ₪ שיקפה אך ורק את עלות הריהוט, הציוד והמלאי בחנות, ותוך שהוסכם שהזיכיון והזכויות הנובעות ממנו מועברים ללא תמורה נוספת (סעיף 1.4.ג להסכם השני).
19. בהסכם השני התחייבה התובעת למסור את החזקה בחנות ביום 6.8.17, וכן לפעול לקבלת אישור הרשת לעסקה, וכן להחתמת המשכירה על חוזה שכירות חדש עם שלומי לפי אותם תנאים. עוד הוסכם כי במידה והרשת תסרב לתת אישור ו/או המשכירה תסרב לחתום על חוזה שכירות לפי אותם תנאים, יתבטל ההסכם מעיקרו והתובעת תחזיר את התמורה לשלומי.
במעמד חתימת ההסכם, העביר שלומי לאילן את סכום המקדמה בסך של 10,000 ₪, ובתאריך 4.8.17 העביר לו את התשלום הראשון בסך של 100,000 ₪.
20. לטענת אילן, מספר ימים לפני מועד מסירת החזקה בחנות לשלומי על פי ההסכם השני, התברר לו כי מר שי סלמאן, הבעלים של המשכירה (להלן "סלמאן"), מסרב להאריך את תקופת השכירות לפי אותם תנאים, ודרש דמי שכירות בסך של 40,000 ₪ (במקום 30,000 ₪). לגרסת אילן, גם כאשר הוא הסכים להעלות את דמי השכירות לסכום כמעט דומה כדבריו, סלמאן דחה את ההצעה. לטענתו, הרשת באמצעות יגאל היא זו שדרשה מסלמאן לא להשכיר לו את החנות תוך הבטחה כי היא תשכור אותה ממנו, במטרה לדחוק את רגליו החוצה מהרשת, וזאת כפי שהתברר לו בדיעבד משיחותיו עם סלמאן כדבריו.