116. השערות והנחות אלו בוודאי אינן יכולות להוות ראשית ראיה ממשית המצדיקה העברת נטל ההוכחה אל כתפי הנתבעים 1-2, לשם הוכחת אי שימוש בחומר גרוס כלשהו שאינו תקני. מכל מקום, הנתבעים כאמור הציגו את המסמכים הנדרשים להוכחת השימוש בחומרים הנרכשים מספקים מורשים בלבד ומעדותו של מר בוהדנה עולה, כי מדובר בתהליך ייצור מבוקר באופן שוטף ע"י מכון התקנים ולא הוכח כי הנתבעים סטו בביצוע תהליך זה במקרה נשוא התביעה.
117. נוכח כלל האמור, טענת התובעים כי הנתבעים עשו שימוש בחומר גרוס אשר יש בו כדי להשפיע על טיב הבטון, לא הוכחה ולו בראשית ראיה וברי כי אין בנטען ע"י התובעים בכדי להעביר את נטל ההוכחה אל כתפי הנתבעים.
118. משנדחו שתי הטענות המרכזיות של התובעים ביחס לאיכות הבטון, הנני קובעת כי לא הוכח בפניי שנפל פגם או כשל כלשהו בבטון שסופק.
ב. האם הוכח קיומו של כשל או פגם בבדיקות אשר בוצעו ע"י הנתבעת 3 ובאמינותן
טענות התובעים
119. יש לקבוע כי לא הוכחה אמינותן של בדיקות הנתבעת 3 ואף נפל דופי במספר הדגימות שניטלו וזאת מהטעמים שלהלן.
120. נתבעת 3 העידה מטעמה עד אחד בלבד, ד"ר מיכאל שנדלוב. עדותו מהווה למעשה חוות דעת באצטלה של תצהיר עדות ראשית, ללא אפשרות להעמיד את תוכן התצהיר בביקורתו של מומחה בית המשפט.
121. מר שינדלוב העיד אודות ההתנהלות ודרך העבודה בנתבעת 3 ואולם, העד נמנע מלהתייחס כלל לדרגי השטח ולפעילות בשטח, סוגיות המהוות חלק ניכר מתקן ישראלי 26. העד לא מתייחס לדרך נטילת הדגימות, צורת הדגימות ומידותיהן, מספר היחידות, דרך מילוי התבניות, הידוק הבטון, ריטוט מכני, אשפרה תקנית, קיומו או העדרו של תיעוד המציג מעקב אחר הדגימות והעברתן ממי שנטלן עד למעבדה (שרשרת הדגימה) ועוד.
122. מר שינדלוב לא התייחס גם להוראות המיוחדות בת"י 26 הדנות בכמות הבטון שיש ליטול לצורך עריכת הבדיקה. ללא נטילת הכמות הנדרשת ל- 6 דגימות טובות, ייתכן והתוצאות שהוצגו ע"י הנתבעת 3 שגויות. העדר כמות מספקת יכול להסביר את השיהוי שבו נקטה עובדת הנתבעת 3 במסירת תוצאות הבדיקה לאספקה הראשונה, כפי שהעיד התובע, מתוך כוונה לטייח את הבעיה ולהציג חזות רגילה.
--- סוף עמוד 20 ---
123. עיון בטופס הנטילה מעלה כי עברו יותר מ- 10 דקות מרגע נטילת הבטון ועד להכנת כל אחת מבדיקת הדגימות. זאת בניגוד להוראות סעיף 5.2 לת"י 26 חלק 1, הוא הסעיף הרלבנטי הדן בנטילת דגימות של בטון טרי ולא ת"י 118, כטענת מר שינדלוב. גם את הדרישה להעברת הדגימות תוך שעה למעבדה, לא קיימה הנתבעת 3. מעיון בשעות הנטילה, לעומת הזמן המוערך של חזרת הערבל למפעל, מעלה כי עברה יותר משעה אחת.