20. בסעיף 60 לפסק הדין קבעתי כי הסעד הראוי הוא השבת העניין לועדת המכרזים. הסעד נוסח באופן הבא:
"העתירה מתקבלת באופן חלקי. ההחלטה לפסול את הצעתה של העותרת ואף הצעתה של המשיבה מס' 3 מתבטלת בזאת. ועדת המכרזים תתקן הטעויות באומדן על-פי האמור בפסק דיני זה (סעיף 49 לעיל), ולאחר מכן תבחן אם ההצעות גרעוניות או סבירות. לאחר מכן, ככל שתשנה הועדה את ההחלטה, תשוב ותדון בהצעות לפי האמור בתנאי המכרז ובדיני המכרזים. כל יתר הטענות שהועלו על-ידי העותרת- נדחות בזאת".
21. יצויין כי חברת מילגם הגישה ערעור לבית המשפט העליון על פסק הדין בו נטען בין היתר, כי יש להכריז על ההצעה הזוכה מבלי לערוך אומדן חדש.
22. לאחר מתן פסק הדין, ערך היועץ אומדן חדש על-פי פסק הדין. על-פי האומדן החדש הופחת מסכום ההוצאות סך 159,985 ₪. העמלה הריאלית עמדה על 5.9% שלימים תוקנה ל-5.4%. לפיכך ברור היה כי שתי ההצעות חורגות מן האומדן אחת כלפי מעלה והאחרת כלפי מטה.
23. ביום 19.09.2021 פנתה מילגם לעירייה והעלתה טענותיה ובין היתר כי הצעתה אינה גרעונית, וכי העמלה הריאלית כוללת רווח לקבלן ורשאי הקבלן להפחית מרווחיו, במיוחד מקום שהצעתה של העותרת היא הצעה יקרה. עוד נטען כי אין לפסול הצעה הזולה מן האומדן וכי כל מקרה ייבחן לגופו (ראו נספח ע/10 לעתירה). בדיון שהתקיים ביום 20.09.2021 הוחלט להזמין את המציעים להתייצב בפני ועדת המכרזים והמציעים קיבלו "הודעה לשימוע בכוונה לפסילת הצעה בשל חריגה מאומדן" (ראו מכתב מיום 28.09.2021 – נספח ע/12 לעתירה).
24. ביום 11.10.2021 התקיימה ישיבת שימוע למציעים. מילגם העלתה טענותיה ובין היתר שלא נכלל באומדן החדש שנערך בהתאם לפסק דינו של בית המשפט בעתירה הראשונה, את סכום ההוצאות שאמור הזוכה לגבות. העותרת הניחה בפני הועדה את מכתבה מיום 10.10.2021 הכולל טענותיה בטרם השימוע (ע/13), ובו העלתה העותרת טענותיה ובין היתר הביאה נתונים אשר התגלו לה במסגרת תקופת העבודה מחודש 6/2021 ועד ליום 06.09.2021, לרבות מספר ההתראות והעיקולים ברישום שביצעה ולגבי גידול בגביה לעומת השנה שחלפה בשיעור 21%.
25. ביום 13.10.2021 ערך היועץ חוות דעת (נספח ע/16 לעתירה). מאחר והיועץ באומדן שערך לאחר מתן פסק הדין הראשון, ובניגוד לפסק הדין, לא כלל הוצאות שאמור לגבות הקבלן הזוכה בגין פעולות ולאחר שנכח בשימוע, חיווה היועץ דעתו כי יש צדק מסויים בטענות מילגם, לגבי הכללת הוצאות האכיפה שאמור הקבלן לגבות מן החייבים. היועץ מצא, כי במקום לכלול גביית ההוצאות כהכנסה, יש להפחית 80% מעלות שכר העובדים. בנוסף, קבע היועץ בחוות דעתו כי "כל עוד חברת 'מילגם' הנמנית כאחת מחברות הגבייה הגדולות בתחום המוניציפלי, חוזרת וטוענת, כי יתכן והצעתה אינה רווחית, אך בהחלט לא גרעונית, כי אז עליי לקחת זאת בחשבון בבואי לשקול את הצעתם, נכון להיום". ועוד, חרף עמדת העירייה בעתירה הראשונה וחרף קביעתי בפסק הדין שניתן, מצא היועץ לקבל את עמדת מילגם כי מאחר והיא הבעלים בתוכנת האכיפה הרי לא מוטלות עליה הוצאות הפעלה ועל כן יש להפחית ההוצאה הנ"ל מן האומדן (ראו סעיף 13 לחוות הדעת). היועץ ערך אומדן מעודכן, לפי האמור לעיל ועל כן המליץ היועץ, בסעיף 15 לחוות דעתו, להתקשר עם חברת מילגם באחוז העמלה אותו היא הציעה (2.8% לפי סברת היועץ הגם שהעמלה בהצעה עמדה על 2.5%) ובשיעור הנחה על הוצאות תעריפי הגבייה בשיעור שהוצע (10%).