62. מלאכתו של בית המשפט עת נדרש הוא לפרשנות חוזה הינה להתחקות אחר אומד דעת הצדדים. בעניין זה קובעות הוראות סעיף 25 (א) לחוק החוזים כדלקמן :
"חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו".
לשון הסעיף מקנה לבית המשפט כלי משולב כך שהחוזה יפורש לפי לשונו, "נסיבות העניין" שהינן הנסיבות הנוגעות והאופפות את העסקה ובכלל זה התנהגויות הצדדים, המסמכים אותם החליפו ביניהם ומהם ניתן ללמוד על העסקה, ההיגיון המסחרי שביסוד העסקה והמשמעויות המתלוות לפרשנות כזו או אחרת המוצעת לחוזה. לעניין זה נקבע לא אחת:
"נקודת המוצא בדיון בשאלה זו היא היעדרו של טקסט כתוב אותו ניתן לפרש. בית המשפט נדרש, במקרה כזה, לפרש את התנהגותם של הצדדים וליצוק לתוכה תוכן. [...] השאלה היא מה אומד דעת הצדדים, כפי שהוא עולה מהתנהגותם ומנסיבות העניין (סעיף 25(א) לחוק החוזים), לעניין משך הזמן בו יוחל ההסדר. בהתחקות אחר אומד דעת הצדדים של הצדדים נודעת חשיבות להיגיון המסחרי שביסוד העסקה ולמשמעויות המתלוות לפרשנות כזו או אחרת המוצעת לחוזה בין הצדדים, כפי שהן נראות באספקלריה של היגיון מסחרי זה..." [ראה ע"א 4956/90 פזגז חברה שליווק בע"נ נ' גזית הדרום בע"מ (פורסם במאגרים); הפ (ת"א) 715/08 עומר רגב נ' מיכאל רביב (פורסם במאגרים); אהרון ברק, פרשנות במשפט (כרך רביעי, נבו הוצאה לאור, 2001), עמ' 45, וגבריאלה שלו, דיני חוזים - החלק הכללי: לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי (דין הוצאה לאור בע"מ, 2005), עמ' 420)].
63. ההלכה המושרשת באשר לפרשנות הסכם בכתב נקבעה בפרשת אפרופים (ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פ"ד מט(2) 265 וראו גם דנ"א 2485/95 אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ נ' מדינת ישראל [פורסם במאגרים] (4.7.95), ע"א 8836/07 בלמור השקעות בע"ע נ' ירון כהן (23.2.10), פ"ד כב' השופט ג'ובראן ופס' 2 לפ"ד כב' השופט ריבלין ועניין המוסד לביטוח לאומי, פס' 15 לפ"ד כב' השופט ריבלין) שם נפסק שמטרת ההליך הפרשני הינה התחקות אחר אומד דעת הצדדים כפי שנלמד מבחינה מקבילה ללשון החוזה והנסיבות החיצוניות לו. כן נקבע שרק במקום בו לא יכול בית המשפט להתחקות אחר התכלית הסובייקטיבית של חוזה כאשר אומד דעת הצדדים המשותף של צד אחד שונה מזה משל הצד האחר, יפנה לפרשנות התכלית האובייקטיבית שלו (פרשת אפרופים, עמ' 291, 300, 302). כך, בין היתר, יש ליתן את הדעת להתנהגות הצדדים בשלב המשא ומתן, להתנהגותם לאחר כריתת החוזה, לחוזים נוספים בין הצדדים ולנוהג המסחרי ביניהם.