57. הנה כי כן, מכל האמור עולה שהתובעים ידעו אודות קיומו של ייפוי הכח למצער בסמוך למועד בו נפטר אבי התובע, שכן התובע הצהיר שמצא את ייפוי הכח בביתו. מעדות התובע עולה שאביו נפטר ביום 22/11/91, ומכאן שהמדובר בשיהוי ניכר שכן התביעה הוגשה כ- 25 שנים לאחר המועד שנודע לתובעים אודות ייפוי הכח.
58. נוכח דחיית הטענה היחידה שיכולה להסביר את השיהוי, כמפורט, התובעים לא הציגו כל הסבר לשיהוי הרב. הגשת התביעה אלא לאחר שהדודים- המוטבים הלכו לבית עולמם פגעה באופן ממשי באפשרותם של הנתבעים לתמוך טענותיהם באמצעות עדים רלוונטיים בפרט עת הוברר כי הזכויות נרשמו עוד בשנת 1978 בהתאם לחלוקה אותה מבקשים היום התובעים לשנות. זאת ועוד; לא נסתרה טענת הנתבעים ולפיה משך השנים בוצע שינוי במצב הזכויות כך שהמוטבים או חלפיהם פעלו למכירת והעברת זכויותיהם, והשיהוי אף עלול להביא לפגיעה בצדדי ג'. מכאן, על רקע הרציונליים העומדים בבסיס מוסד ההתיישנות, השיהוי הרב בהגשת התביעה הרע את מצבם של הנתבעים בכל הקשור לשמירה על ראיות ויש בו בכדי לחזק את ההנחה שהתובעים זנחו את תביעתם.
59. מכל האמור, מצאתי שהשיהוי הניכר בהגשת התביעה, בנסיבות עסקינן, חוסה תחת הכלל החריג שנקבע בפסיקה באופן הדורש את דחייתה שכן הדבר מתחייב מטעמים של צדק והגינות כלפי הנתבעים, שיקולים שבאינטרס הציבור ודאגה לקיום הליך שיפוטי תקין.
למעלה מן הצורך, וחרף קביעותיי לעיל לפיהן דין התביעה להידחות מחמת התיישנות ושיהוי, על מנת להכריע גם בסכסוך לגופו, אדון בטענות הצדדים. אקדים תוצאה לדרך ואציין שמצאתי לדחות את טענות התובעים במלואן. אנמק;
60. כזכור; בחודש נובמבר 1960 חתם הסב על ייפוי כח בלתי חוזר בהתאם לו התחייב לעשות עסקה במקרקעין שעניינה העברה ומכירת זכויות בנכסים שונים, לחמשת ילדיו וחמשת נכדיו (בניו של א.ד), הם הנתבעים. המחלוקת הצריכה בעניינו הינה בשאלת פרשנות לשון הפסקה השמינית ובאופן חלוקת הזכויות בין המוטבים כפי שפורט לעיל.
להן ציטוט הפסקה כפי שכתובה בשפה הערבית בייפוי הכח:
======================================================
המתווה הנורמטיבי הצריך לבחינת טענות הצדדים;
61. כאשר ניתן ייפוי כח "להבטחת זכותו של אדם אחר" במובן סעיף 14 (ב) לחוק השליחות, מדובר ב"יפוי-כוח בלתי חוזר" שהינו ספציפי ומתייחס לצד שלישי מוגדר ביחס לנכס ספציפי. ייפוי כח בלתי חוזר מקרקעין שניתן לטובת אדם בקשר לנכס, אינו ניתן לביטול אלא בהחלטת בית משפט ואינו פוקע בפטירה. בתי המשפט מכירים בייפוי-כוח בלתי חוזר להעברת זכויות במקרקעין כמסמך בכתב לצורך סעיף 8 לחוק המקרקעין (ראו: ע"א 309/87 יחיא נ' אגבריה, פסקה 5 ([פורסם במאגרים], 8.3.1990); ע"א 3812/97 ארזי נ' קישק, פסקה 4 ([פורסם במאגרים], 15.9.1999) (להלן: עניין ארזי); בע"ם 9825/05 חמדאן נ' עזבון המנוח פריד מוחמד חמדאן חג' אחמד, פסקה 29 ([פורסם במאגרים], 28.10.2009)). מכאן, ככל ונדרשת פרשנות הקשורה בלשון ייפוי הכח, יפעל בית המשפט באותו האופן בו נדרש לפרשנות חוזה או התחייבות במקרקעין, קרי, בהתאם להוראות חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973 (להלן: "חוק החוזים").