64. לאחרונה נדרש בית-המשפט לסוגיית הפרשנות במסגרת פרשת ביבי כבישים [בע"א 7649/18 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ (פורסם במאגרים, 20.11.2019) מפי כבוד השופט אלכס שטיין, אליו הצטרפו השופטים פוגלמן וגרוסקופף]. במקרה זה נערכה הבחנה בין "חוזי יחס פתוחים" שנועדו להסדיר מערכות יחסים ארוכות טווח, כגון חוזה בין בנק ללקוח, לבין "חוזים סגורים". בית-המשפט הדגיש שהכלל הבסיסי הינו שלשון החוזה הוא כלי הקיבול של אומד דעת הצדדים (שם, בפסקה 14), ונקבע כי " הלכת אפרופים חלה על כל חוזה וחוזה, אבל לא כל החוזים נולדו שווים...בקצה אחד של הספקטרום נמצא חוזה יחס פתוח אשר מנוסח בקווים כלליים בלבד – זאת, מאחר שבעלי החוזה, אשר הסכימו אהדדי לגבי מטרתו ונטלו על עצמם את התחייבות הבסיסית לקדמה, לא יכלו, לא רצו או לא השכילו לקבוע בו מתווה צעדים מדויק שבו כל אחד מהם אמור לצעוד כדי להגיע אל אותה מטרה משותפת. בדרך כלל, אם כי לא תמיד, חוזים כאלה נעשים כדי לשרת מערכות יחסים ארוכות טווח...
בקצה השני של הספקטרום, נמצא חוזה סגור עם התניה מלאה: חוזה ממצה שכל תנאיו מוגדרים באופן ברור ונהיר, והוא איננו זקוק לפרשנות יצירתית. חוזה סגור מנוהל על ידי כללים פורמאליים, שעיקרם דרישת הכתב. לנוכח הכלל שקובע כי לשון החוזה היא כלי הקיבול של אומד דעת הצדדים, ובהתחשב בחזקה הפרשנית לפיה לשון ברורה משקפת את מה שהצדדים לחוזה התכוונו לקבוע בינם לבין עצמם, שופט אשר בא להכריע במחלוקת לגבי משמעותם של תנאיו של חוזה סגור לא יעסוק אלא בקביעתן של עובדות החוזה, דהיינו פרשנות סובייקטיבית. במקרה של ספק עובדתי יופעלו נטלי ההוכחה שנקבעו בדיני הראיות והכלל בדבר פירושו של תנאי חוזי בלתי ברור לרעת מנסחו. מכאן שפרשנות חוזה פורמאלי סגור תהא חסינה מפני הכנסת שיקולים ערכיים, החיצוניים לחוזה.... חובתו של בית המשפט לפרש וליישם את תנאיו של חוזה סגור ככתבם וכלשונם עולה בקנה אחד עם הגישה התכליתית שנקבעה בהלכת אפרופים".
65. ראיות חיצוניות מהוות אף הן כלי פרשני חשוב מעבר ללשונו של החוזה; על משקלן ומשמעותן של ראיות אלה עמד השופט חשין בדנ"א 2045/05 ארגון מגדלי ירקות אגודה חקלאית שיתופית נ' מדינת ישראל, (פורסם במאגרים) שם קבע : "ככל שלשון החוזה ברורה יותר, כן תידרשנה ראיות-חוץ בעלות משקל כבד יחסית כדי לגבור על הפירוש הנדרש ממנה לכאורה. ראיות-חוץ יכול שתבאנה ממקורות מגוונים –טיוטות שהוכנו במהלך המו"מ, עדויות הצדדים באשר לכוונותיהם, חילופי דברים שהיו בין הצדדים, התנהגות הצדדים במהלך המשא-ומתן, הקשרו של החוזה ועוד ". התנהלותם של הצדדים לאחר כריתתו של ההסכם הינה דוגמא לנסיבות חיצוניות להסכם המהווה כלי פרשני חשוב לצורך התחקות אחר אומד דעתם שכן ניתן ללמוד ממנה כיצד כל אחד מהם פרש את זכויותיו ו/או חובותיו וכיצד הוא הבין את החוזה עליו הוא חתם. אם צד לחוזה פעל בדרך מסוימת לאחר כריתתו, יקשה עליו לטעון שהבין את הסכמות הצדדים בדרך אחרת (ראו בעניין זה ע"א 3352/07 בנק הפועלים בע"מ נ' הורש (פורסם במאגרים, 7.12.09); ע"א 49/06 שניר תעשיות צמר גפן רפואי בע"מ נ' עיריית כפר סבא (פורסם במאגרים, 10.06.08)