41. עוד זימנה התובעת כעד מטעמה (אף שמהותית מדובר בעד הנתבעת) את כב' הרב יצחק כהן ארזי אשר שימש מנהל מחלקת ייבוא אצל הנתבעת החל משנת 1992 ועד לפני כשלוש שנים (ר' עדותו החל מעמ' 100). נראה כי המטרה העיקרית של זימונו על ידי התובעת היה להציג תצהיר עליו חתם בשנת 2011. תצהיר אשר הוגש במסגרת תובענה ייצוגית שהוגשה כנגד זוגלובק ובתחילה גם כנגד הרבנות. נטען שם שהרבנות מכשירה נקניקים אף שאלה מכילים רכיבים לא כשרים. בתצהיר העד, אשר הוגש בת"צ 11065-10-10 - נאמר כי אותם הנקניקים עומדים בקריטריונים ההלכתיים למתן כשרות על ידי הרבנות (ר' התצהיר בעמ' 124 לתביעה). באשר למכתב בו הודיעו לתובעת כי תוכל למכור רק את יתרת המלאי בו היא מחזיקה, הסביר העד כי בעניין כשרות השרוולים, הייתה למעשה מחלוקת הלכתית בין פוסקים גדולים כמו כב' הרב עובדיה יוסף מחד גיסא וכב' הרב אלישיב מאידך גיסא. המחלוקת הייתה "אם זה כשר או לא כשר" (ר' עמ' 106 ש' 3-2). המחלוקת הינה האם בתהליך עיבוד העורות מדובר בדבר חדש שבא לעולם או לא. הוא ציין כי מאחר וקיימת מחלוקת הלכתית כאמור, ברם הפסקה מידית של ההרשאה לייבא הייתה גורמת להפסד מרובה - הוחלט לאפשר השלמת מכירת המלאי שכבר נקנה. עוד ציין כי למעט בעניין זה וג'לטין - אין הוא מכיר מקרה נוסף בו הוסרה כשרות באופן דומה (ר' עמ' 106 ש' 27-26). עת נשאל מתי ידע שעומדים ליטול את הכשרות מהתובעת הפנה לכך שכבר בעבר הייתה החלטה של כב' הרב בקשי דורון להפסיק את אותה כשרות. הוא הניח שגם לפני המכתב מיולי 2014 היו כבר דיבורים. עלה למעשה מתוכן דבריו כי מחמת המחלוקת בעניין זה, הנושא לא ירד מסדר היום, ונדון בשיח יומיומי. עלה באופן ברור מעדותו כי בתקופת כב' הרבנים בקשי דורון וישראל לאו - לא אישרו ככשרים את השרוולים, החריג מכך היה בתקופת כב' הרבנים שלמה עמאר ויונה מצגר. למעשה עלה מעדותו כי נטילת הכשרות, המהווה היסוד לתביעה דנן, הייתה למעשה בבחינת השבת המצב לקדמותו. עוד עלה מדבריו כי בדרך כלל הרבנות בעצמה אינה נותנת כשרות למוצר המיוצר בחו"ל אלא נסמכת על אישורי כשרות של רב אחר מחו"ל (ר' העדות בחלק התחתון של עמ' 108 וכן באמצע עמ' 114). במקרה דנן חרף זאת היה תהליך של פיקוח על המפעל בחו"ל באמצעות כב' הרב רווח (אשר אזכיר כי עלה מעדות מר מן שהתובעת שילמה שכרו). העד אמר שאין הוא יודע מי מינה את כב' הרב רווח אך ידוע כי הוא מתלמידי כב' הרב עמאר וכי אין הוא ברשימה של אלו המוסמכים ליתן כשרות (ר' עמ' 115 ש' 5-4).
אולי יעניין אותך גם
הליך פינוי מחזיק מכוח רישיון: מתי הרשות נהפכת לזכות בלתי הדירה?
מקרקעין בישראל וברחבי העולם
יישוב סכסוכים
מאמר הדן ביכולת בעלי מקרקעין לפנות בעל רישיון, גם לאחר עשרות שנים, בין כשמדובר בקרקע פרטית ובין במקרקעי המדינה. את המאמר כתב עו"ד יאיר אלוני ממשרד אפיק ושות'.
עצרו הכל, חכו לי! – על צווי ביניים והקפאת התקשרויות במכרזים
משפט ציבורי, דיני בחירות ודיני מכרזים
מאמר בנושא האפשרות להוציא צו המקפיא את ההתקשרות במכרז עד בירור העתירה שיגיש צד שהפסיד במכרז. את המאמר כתב עו"ד יאיר אלוני ממשרד אפיק ושות'.
האופציות שאחרי האופציה האחרונה – על אופציות וגירושין
היי-טק וטכנולוגיה
חברות, עסקים ומיזמים משותפים
יישוב סכסוכים
מאמר בנושא השאלה האם אופציות לעובדים שניתנות לעובד נשוי, או כזה שהתחתן לפני שהבשילו, נחשבות לנכס המשותף לעובד ולבן או בת הזוג שלו. את המאמר כתב עו"ד גלעד בר-עמי ממשרד אפיק ושות'.
יישוב סכסוכים בישראל: ליטיגציה מול גישור
יישוב סכסוכים
מאמר בנושא הליכים בבית המשפט מול בוררות ומול גישור, בייחוד בסכסוכים בינלאומיים המתנהלים בישראל. את המאמר כתב עו"ד יאיר אלוני ממשרד אפיק ושות'