11. עת נקבע כי ישמעו עדים ללא הקדמת תצהירים (לאחר כישלון הליך גישור), הודיעה התובעת כי היא מבקשת להגיש חוות דעת מטעמה. אף שהיה ברי כי בית המשפט וכן הנתבעת, התייחסו בפועל לתחשיב אילון כחוות דעת, ללא שהתובעת מציינת אחרת, ואף שמתן אפשרות להגשת חוות דעת במועד זה - העניקה לתובעת יתרון דיוני (עת נודעו הטענות בחוות הדעת הנגדית), התרתי הגשת חוות דעת כאמור. ר' באשר לכך האמור בהחלטתי מיום 9.9.19. אכן בהמשך לכך הוגשה מטעם התובעת חוות דעת ממשרד רו"ח סומך חייקין (רו"ח ארז טל). באותה חוות דעת הועלו הסתייגויות מהנחות ונתונים אשר בחוות דעת רו"ח ונה. בעיקר נטען כי ירידות בשנת 2013 במחזור ההכנסות הינן, לדברי הנהלת התובעת, פועל יוצא של שמועות שנפוצו בשוק אודות צפי שתוסר הכשרות ממוצרי ניפי. נטען כי בנסיבות אלו יש לכן לפנות לנתוני התובעת בשנים מוקדמות יותר. בהתחשב באמור ובתיקונים נוספים בתחשיב הנתבעת, נטען כי יש להעמיד את נזק התובעת על 7,486,000 ₪. בחוות דעת זו גם נערך תחשיב בשיטה חלופית ואף בדרך זו דובר על נזק בסכום העולה על חמישה מיליון ₪.
12. הנתבעת מצידה הגישה חוות דעת משלימה, מטעם רו"ח שי ונה. בין השאר צוין שם כי כב' הרב דוד לאו, אשר בחר שלא לחדש תעודות כשרות למוצרים, נבחר לכהונתו רק ביולי 2014 - ממילא קשה לקבל טענה כי ירידות בהכנסות ממועד מוקדם יותר, הן פועל יוצא של מעשיו או עמדותיו. חוות הדעת מפנה לגורמים חיצוניים לתביעה, כלומר לשינויים בשוק הנקניקיות באותם מועדים, אשר נטען כי הם בעלי נפקות למצבה הכלכלי של התובעת (ר' לדוגמא סקירת משרד האוצר על ירידה בכמויות הבשר המעובד שנמכר בישראל בשנים 2017-2013). עוד מפנה אותה חוות דעת לטעויות אשר נטען כי נפלו בחוות הדעת מטעם התביעה. בהתאם לאותה חוו"ד, אין מקום לטעון לנזק החורג מפרק הזמן שבין יולי 2014 ועד מועד מתן פסק הדין בבג"ץ. חוות דעת זו מפנה לתמורות בהכנסות וברווחיות הגולמית של התובעת בשנים הרלוונטיות והיא נותרת במסקנות חוות הדעת המקורית.
13. תוך שהצדדים שומרים על חוות הדעת מטעמם מונה כמומחה מטעם בית משפט רו"ח שלום סופר ממשרד רו"ח קסלמן את קסלמן, אשר הצדדים הסכימו על התאמתו לתפקיד. המומחה מטעם בית משפט ביכר את השיטה של אובדן רווחים וזו נבחנה ביחס לשני תרחישים. האחד - ככל שבית המשפט יקבע כי ירידה בהכנסות התובעת בשנת 2013 יסודה בהפסקת מכירות לחברות זוגלובק ובלדי בשל שמועות על כוונת הרבנות לשלול הכשרות לניפי. והשני - אם יקבע כי ביסוד אותה ירידה טעמים עסקיים שונים אחרים. בחלופה הראשונה הועמד הנזק על 3,861 אלפי ₪ ובחלופה השנייה על 2,130 אלפי ₪ (אעיר כי בנוגע לחלופה הראשונה - זו הניחה כאמור ירידות ברכישות הן של חברת זוגלובק והן של חברת בלדי. ברם, לא רק שהיו חברות רוכשות נוספות, אלא גם ביחס לשתי אלה - הובא עד בעניין אותן שמועות רק מטעם חברת זוגלובק). יצוין כי בתביעה נאמר שנתבעים במסגרתה - "ההפסדים הישירים אשר נגרמו כתוצאה מהחלטת הנתבעת, אותה החלטה אשר נפסלה על ידי בג"צ - פיצויים שליליים" (ר' סעיף 20 לתביעה). בעוד בפועל הפסדי התובעת עולים בהרבה על סכום התביעה ולא נלקח בחשבון האובדן העתידי של החברה - "פיצויים חיוביים" (ר' שם).