28.6. מר עאצי נשאל כיצד הצהיר (בסעיף 13 לתצהירו) שהעובד נטש את עבודתו בחודש פברואר 2017 אך הונפקו לעובד תלושי שכר לתקופה מרץ 2017 עד יולי 2017. תחילה השיב כי לעתים העובדים נוטשים וחוזרים לאחר שבוע, ושנתבקש על ידי בית הדין להתייחס לכך שעל פי סעיף 13 לתצהירו העובד נטש את עבודתו בחודש פברואר ללא הודעה מוקדמת ולחברה עומדת זכאות לקיזוז הודעה מוקדמת, השיב כי "כרגע אני באמת לא זוכר. לא עקבתי אחרי זה" (ע' 29, ש' 31 -32), ושנשאל כיצד שילמו לעובד עבור החודש שהוא נטש לפני שהוא עבד השיב "אין לי תשובה בשביל זה" (ע' 30, ש' 4).
העולה מהאמור לעיל הוא כי מר עאצי, העד היחיד מטעם החברה, לא יכול היה ליתן הסבר לנתונים רבים בתלושי השכר, ולא היה לו מענה לתמיהות העולות מתלושי השכר, כמפורט לעיל.
29. כאמור, השאלה שעלינו להכריע בה היא האם החברה הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח את גרסתה בנוגע לשכר השעתי המוסכם של העובד. החברה ביססה את גרסתה בעיקר על תלושי השכר של העובד, וטענה כי עליו נטל ההוכחה לסתור את האמור בהם. אולם, בהעדר הודעה לעובד, נטל ההוכחה בדבר תנאי העבודה המוסכמים מוטל על החברה. תלושי השכר הם בגדר ראייה, בעלת משקל משתנה בהתאם לנסיבות המקרה במארג הראיות הכולל (ראו לעניין זה: סעיף 51 לחלק
--- סוף עמוד 58 ---
הכללי). לכן, יש לדחות את טענתה של החברה שלפיה טענת העובד שתלושי השכר אינם משקפים את ההסכמה עמו היא בגדר טענת תרמית המטילה עליו נטל הוכחה מוגבר. זאת ועוד. משנטל ההוכחה היה מוטל על החברה, והיא התבססה בהגנתה על תלושי השכר, ומשהעובד הצביע על תמיהות בתלושי השכר, יש לדחות בהקשר זה את טענתה הגורפת של החברה כי היא כלל לא הייתה צריכה ליתן הסבר לנתונים בתלושי השכר, וכי על העובד להוכיח בנוגע לכל רכיב ורכיב בתלוש כי מדובר ברכיב פיקטיבי. שכן, יתכן מצב שבו התמיהות בתלושי השכר שלא ניתן להן הסבר או הפגמים העולים מתלושי השכר מצביעים על מובהקות מספקת לקבלת הטענה כי תלושי שכר הם פיקטיביים [השוו: ע"ע (ארצי) 63627-12-19 סמואל טקלמאריאם - נמלנד בע"מ (25.9.2020)].
30. אנו סבורים, כי החברה לא הרימה את הנטל המוטל עליה, ולא הוכיחה כי סוכם עם העובד של שכר שעתי בשיעור שכר המינימום על פי צו ההרחבה בענף הניקיון, וזאת מהטעמים הבאים:
30.1. גרסתו של העובד כי סוכם עמו על שכר בסך של 30 ₪ נטו לשעה עולה בקנה אחד עם תלושי השכר בתקופה הראשונה לעבודתו (יולי עד נובמבר 2016) למעט בחודשים אוקטובר 2016 ודצמבר 2016. אכן, החל מחודש ינואר 2017 חלה עליה משמעותית בשכר נטו לשעה של העובד. אולם, לטעמנו, יש משקל גדול יותר לשכר בתקופת העבודה הראשונה, שכן השכר בתחילת תקופת העבודה משקף את ההסכמה עובר לקבלה לעבודה, ובמהלך תקופת העבודה אפשר ששכרו של העובד יועלה מסיבות שונות. בענייננו, הסבר אפשרי לעליית השכר המשמעותית החל מחודש ינואר 2017 הוא ששכר המינימום הענפי עלה ל-26.88 ₪, וכפועל יוצא מכך עלה סכום הזכויות הסוציאליות המחושבות באחוזים מהשכר. כפי שציינה החברה, תלושי השכר המונפקים לעובדיה מפוקחים על ידי הרשויות, ועל כן החברה לא הייתה יכולה לשלם פחות משכר המינימום הענפי לשעת עבודה בצירוף הזכויות הסוציאליות הנגזרות באחוזים מהשכר, והדבר הביא לתשלום שכר בסכום גבוה יותר מ-30 ₪ לשעה נטו.