--- סוף עמוד 62 ---
לחברה נקבע כי לא עלה בידי החברה להוכיח כי העובד נטש את עבודתו ועל כן הייתה רשאית לקזז משכרו פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת; טענות החברה נטענו בעלמא ולא הוכחו, ולא הובאו ראיות כי העובד נטש את עבודתו.
36. על יסוד מסקנה זו נדחתה תביעתו של העובד לפיצויי פיטורים (שמעבר להפקדות ברכיב פיצויי פיטורים במסגרת ההפקדות לפנסיה) וכן נדחו תביעותיו לפיצוי בגין אי עריכת שימוע ואי מתן הודעה מוקדמת. עם זאת, נפסק כי החברה לא הייתה רשאית לקזז מהכספים שהגיעו לעובד סך של 2,822 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת.
37. החברה טענה כי משנדחתה תביעתו של העובד כי פוטר, ונקבע כי עבד עד חודש יולי 2017, ומשהעובד לא המציא כל אסמכתא למתן הודעה מוקדמת, הייתה החברה רשאית לקזז סך של 2,822 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת.
38. דין ערעור החברה להידחות. העובדה שעל פי קביעת בית הדין האזורי העובד לא הרים את הנטל כי פוטר (ובהעדר ערעור מטעם העובד איננו נדרשים לקביעה זו), אין משמעותה כי המעסיק הרים את הנטל להוכיח כי העובד נטש את עבודתו ללא הודעה מוקדמת [ע"ע (ארצי) 27068-05-16 MESKKEL EYASU GEBRE - בית אבות שלמה המלך בע"מ (24.08.2018)].
סוף דבר
39. על יסוד כל האמור לעיל, ערעור החברה נדחה על כל רכיביו.
40. החברה תשלם לעובד את הכספים המגיעים לו על פי פסק הדין בתוך 30 יום. לאחר המצאת אישור על תשלום הכספים לעובד תושב לחברה הערבות הבנקאית.
41. החברה תשלם לעובד שכ"ט עו"ד בסך של 6,000 ₪ בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום.
--- סוף עמוד 63 ---
ע"ע 39638-06-20 Mussa Hassan Itshak Ali - קפלן את לוי בע"מ
השופטת סיגל דוידוב-מוטולה
1. ערעור זה סב על פסק דינו של בית הדין האזורי תל אביב (סגנית הנשיאה אריאלה גילצר-כץ ונציגי הציבור מר איסר באומל ומר גיל אלוני; ס"ע 59117-11-17), במסגרתו נדחתה בעיקרה תביעת המערער כנגד המשיבה.
רקע
2. המערער, מר Mussa Hassan Itshak Ali, הוא נתין סודן המתגורר בישראל (להלן: העובד). המשיבה היא חברת קפלן את לוי בע"מ, שכאמור לעיל בפירוט ההליכים הקודמים מספקת שירותי כוח אדם לניקיון לגופים שונים ובהם רשויות מקומיות (להלן גם: החברה). העובד הועסק על ידי החברה כמנקה רחובות בעיר ראשון לציון החל מחודש מרץ 2016 ועד תחילת חודש יוני 2017.
3. ביום 26.11.2017 הגיש העובד תביעה נגד החברה ונגד עיריית ראשון לציון (להלן: העירייה) שבמסגרתה טען שעבד בשורותיהן 6 ימים בשבוע למן השעה 06:00 ועד 13:00 ובשעות נוספות כאשר נדרש לכך. לטענת העובד הוא השתכר "30 ₪ (נטו), קרי כ-35 ₪ בערכי ברוטו" (לשון כתב התביעה) לשעה. שכרו שולם לו בהעברה בנקאית, ותלושי השכר שנמסרו לו אינם משקפים נאמנה את שכרו השעתי ואת זכויותיו. עוד נטען כי יחסי העבודה הסתיימו לאחר שהעובד הוכרח לצאת לשלושה ימי חופשה, שלא שולמו לו. העובד עתר לחייב את החברה והעירייה לשלם לו סכומים בגין אי מסירת הודעה לעובד, פיצוי בגין מסירת תלושי שכר פיקטיביים, גמול שעות נוספות, פדיון חופשה, דמי חגים, פיצוי בגין אי ביצוע הפקדות לפנסיה וקרן השתלמות, פיצויי פיטורים, תוספת ותק, דמי הבראה, שי לחג ופיצויי הלנת שכר. סכום התביעה הכולל הועמד על 48,465 ₪ (קרן).