--- סוף עמוד 18 ---
המחלוקת בין הצדדים בשלב זה התמקדה בשאלת חבותו של התובע לכלל חובותיה של חברת ספנדקס, מעבר לסכום החוב אותו אישר התובע מכוח הערבויות האישיות, וזאת בין אם מכוח ההרחבה האמורה של השעבוד (כפי שתוארה בסוגיית השעבוד, פסקה 16 לעיל) ובין אם מכוח ערבות כללית ובלתי מוגבלת שניתנה לכאורה בשמו של התובע בשנת 1998 להבטחת חובות חברת ספנדקס כלפי הבנק. התובע טען הן נגד תוקפה של הרחבת השעבוד והן נגד תוקפה של הערבות הכללית, וגרס כי יש לחייבו בגין חובות חברת ספנדקס רק ביתרת הסכום הנערב (שבה הוא מכיר) ואך ורק מכוח הערבויות האישיות הנזכרות, ובהתאם לתנאיהן. עוד טען התובע כי יש לקזז מחוב זה כלפי הבנק את חובות הבנק כלפיו בגין העניינים האחרים המועלים בתביעה.
20. הבנק, בתגובה, טען כי יש לדחות את התביעה על שלל עילותיה מחמת התיישנות, מכיוון שמדובר באירועים שהתרחשו למעלה מ-7 שנים עובר להגשת התביעה בשנת 2003. לחלופין, נטען כי יש לדחות את התביעה מחמת שיהוי ומניעות, לאחר שבמשך למעלה מעשור לא הועלתה כל טענה ומחאה מצד התובעים כלפי הבנק, והאחרון הסתמך בתום לב על מצג זה. לגופו של עניין, הכחיש הבנק את הטענות כלפיו וטען כי כלל הפעולות נעשו בידיעתו ובהסכמתו של התובע, מבלי שהבנק הסתיר ממנו דבר. הבנק הוסיף כי מסר דיווחים שוטפים לתובע, באמצעות מר ספיר ובהתאם להנחייתו המפורשת של התובע, וכן מסר דיווחים אף לתובע ישירות, בעת ביקוריו בבנק. עוד טען הבנק כי התובע נתן למר ספיר הרשאה מפורשת ובלתי מסויגת לפעול בחשבונותיו –הרשאה אשר נמסרה לבנק, הן בכתב והן בעל-פה – והבנק הסתמך עליה. כן העלה הבנק טענות קונקרטיות ביחס לכל אחד מהעניינים המתוארים לעיל.
השתלשלות ההליך המשפטי וסוגיות דיוניות הרלוונטיות לענייננו
21. להלן יפורטו, על פי סדר כרונולוגי, מספר עניינים שהתרחשו במהלך ההליך המשפטי, ואשר רלוונטיים לצורך הבנת פסקי הדין של בית משפט קמא.
22. הבקשה לשחרור ניירות ערך ופיקדונות התובעים – ביום 11.6.2009 הגישו התובעים בקשה לשחרור ניירות ערך ופיקדונות המופקדים בחשבונותיהם בבנק, ובכלל זה שחרור מניות חברת ערד, אשר שועבדו על ידי הבנק בגין החוב נושא בקשת הכינוס. זאת, בכפוף לתשלום החוב הנטען, מבלי שהדבר יגרע מטענות הצדדים או ישמש כראיה בהליך (להלן: הבקשה לשחרור ניירות ערך ופיקדונות התובעים). ואולם, בין