סיכום ביניים: מהמסגרת המשפטית הכללית לדיון ברכיבי התביעה
87. נערוך אתנחתא קצרה על מנת להעמיד לנגד עינינו את המסד העובדתי בתיק דנן: מר גזונדהייט היה איש עסקים מצליח ומיומן, אשר ניהל עסקים חובקי עולם, ובכלל זה בישראל. מאז אמצע שנות ה-80 של המאה הקודמת, החל מר גזונדהייט לנהל חלק לא מבוטל מפעילותו העסקית בישראל בסניף ירושלים של הבנק. לצורך ניהול ענייניו, נעזר מר גזונדהייט בשירותיו של מר ספיר אשר ניהל בעבר את סניף הבנק האמור, ובין השניים החלו להתפתח יחסי אמון וקרבה. בתוך כך, מר גזונדהייט נתן למר ספיר מספר ייפויי כוח אשר הסמיכו את מר ספיר לפעול בשמו של מר גזונדהייט ובעבורו בחשבונותיו האישיים והעסקיים. לא זו אף זו, מר ספיר אף מונה כבעל תפקיד בחלק מהחברות בבעלותו (החלקית או המלאה) של מר גזונדהייט. כך למר ספיר הייתה, בין השאר, הרשאה לפעול, בין אם באמצעות ייפוי כוח ובין אם
--- סוף עמוד 55 ---
כמורשה חתימה, בחשבונות חברת KF (33601), חברת קנטבוש (33986), Resibe Ltd (37505), Cooru Investments Ltd (36993), Rusage Properties Limited (34102) ו-Shoham Investments Ltd (36995), ואף בשלושה מחשבונותיו האישיים של מר גזונדהייט (שמספרם 33946, 34290 ו-33535 (חשבון משותף של מר גזונדהייט ואשתו)). ויובהר, הרשאות אלה מגובות בשלל מסמכים שצורפו על ידי הבנק, ואשר נושאים את חתימתו של מר גזונדהייט, וחזקה היא כי מר גזונדהייט הבין וידע על מה חתם, בוודאי בהיותו איש עסקים בקיא ומנוסה, ובשים לב למהות המסמכים בהם מדובר (ע"א 467/64 שוורץ נ' סנדור, פ"ד יט(2) 113, 117 (1965); ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' לופו, פ"ד נד(2) 559, 570 (2000); ע"א 1691/11 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' צוברי, פסקה 41(ג) [פורסם בנבו] (15.12.2015)). ודוק, הנטל להראות כי למסמכים אלה אין תוקף מחייב או כי מר ספיר חרג מההרשאה שניתנה לו בגדרם מוטל על שכמו של מר גזונדהייט. יתר על כן, במישור היחסים מול הבנק, בוודאי שהבנק רשאי היה להסתמך על מסמכים אלה. ואכן, במשך תקופה ארוכה ביצע מר ספיר בחשבונות הבנק הנזכרים פעולות רבות ומגוונות, מהותיות ושאינן מהותיות, ובסכומי כסף משמעותיים – כאשר בחלק בלתי מבוטל מאותן פעולות אף לא כפרו התובעים. לנוכח מצב דברים זה, הבנק אף סיווג את חשבונות הבנק הקשורים למר גזונדהייט ואשר מנוהלים על ידי מר ספיר כ"קבוצה אחת". עוד יצוין כי מר ספיר עודכן בכל המידע הרלוונטי לחשבונותיו של מר גזונדהייט וחברות הקשורות לו, ונשלחו אליו מסמכי החשבונות בנוגע לפעולות שבוצעו בהם. כמו כן, נהג מר גזונדהייט לבקר בבנק לעיתים קרובות ולהתעדכן בנעשה בחשבונותיו באופן ישיר, הן מפיו של מר ברלך (מנהל הסניף) והן מפקידי הסניף.