17. המבקשים להצטרף טוענים כי קיימת סתירה מושגית בין מעמד של אזרחות במדינה ובין ביצוע מעשים שיש בהם משום חתירה להשמדתה. עוד מציינים המבקשים להצטרף כי הרשות הפלסטינית מעניקה לזיוד ומפארג'ה ולמחבלים אחרים המצויים בכלא הישראלי, מעמד מיוחד וכן גמול כספי, ועל כן אין כל צורך להעניק להם מעמד חלופי כלשהו בישראל אף אם תבוטל אזרחותם.
דיון והכרעה
--- סוף עמוד 15 ---
18. הערעורים דנן מעלים שאלות בשלושה מישורים: ראשית, שאלות הנוגעות לחוקתיותה של הוראת סעיף 11(ב)(2) לחוק האזרחות; שנית – וככל שייקבע כי בהוראת הסעיף לא נפל פגם במישור החוקתי – עולות שאלות הנוגעות ליישומה של ההוראה האמורה; ושלישית, שאלות הנוגעות לעניינם הפרטני של זיוד ומפארג'ה.
בפתח הדברים אציין כי השתלשלות הדברים במקרים דנן כפי שהוצגה לעיל, הובילה לכך שאנו נדרשים להכריע בשאלות חוקתיות שלא ב"דרך המלך" – קרי, שלא במסגרת עתירה חוקתית המוגשת לבית המשפט הגבוה לצדק והתוקפת את הוראת סעיף 11(ב)(2) לחוק האזרחות, אלא במסגרת "תקיפה עקיפה" של הוראה זו אגב דיון במקרים פרטניים שבהם ביקש שר הפנים לבטל את אזרחותם של שניים מאזרחי המדינה. בירור טענות חוקתיות שלא במתכונת הדיונית הרגילה מעורר קשיים ולפיכך משהתברר כי נסיבות העניין מחייבות דיון בטענות חוקתיות, צורפה הכנסת להליך בעניינו של זיוד ושני הערעורים שאוחדו נשמעו בשל כך בפני הרכב מורחב של שבעה שופטים (לקשיים שמעוררת תקיפה עקיפה לצד יתרונות מסויימים שבכריכת הדיון החוקתי "במסכת עובדות קונקרטית, להבדיל מן האופי המופשט של תקיפה ישירה", ראו: עע"מ 2966/19 Human Rights Watch נ' שר הפנים, פסקאות 14-10 לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) נ' הנדל (5.11.2019); ולהרחבה ראו גם: דנ"א 1099/13 מדינת ישראל נ' אבו פריח, פסקאות 12-11 לחוות דעתה של השופטת ד' ברק-ארז (12.4.2015)).
טרם שאפנה לדון בשאלות המתעוררות בענייננו, מן הראוי לסקור את ההיסטוריה החקיקתית של ההסדר העומד במוקד ההליכים דנן ואת עיקר הוראותיו.
הסדר ביטול אזרחות בעילה של הפרת אמונים
19. ההסדר בחוק האזרחות אשר מכוחו רשאי בית המשפט להורות על ביטול אזרחותו הישראלית של אדם קובע כך:
ביטול אזרחות
11. [...]
(ב) בית המשפט לעניינים מינהליים (בסעיף זה – בית המשפט), רשאי, לבקשת שר הפנים, לבטל את
--- סוף עמוד 16 ---
אזרחותו הישראלית של אדם אם התקיים אחד מאלה: