פסקי דין

עעמ 8277/17 עלאא זיוד נ' שר הפנים - חלק 12

21 יולי 2022
הדפסה

21. הסמכות לביטול אזרחות בגין הפרת אמונים, אף שעוגנה – במתכונת כזו או אחרת – בחוק האזרחות, לא הופעלה במשך שנים רבות. בבג"ץ 2757/96 אלראי נ' שר הפנים, פ"ד נ(2) 18 (1996) (להלן: עניין אלראי) אף נדחתה עתירה שביקשה להורות לשר הפנים לפעול מכוחה לביטול אזרחותו של יגאל עמיר, רוצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. באותו הליך הבהיר שר הפנים דאז כי תיקון מס' 4 לחוק האזרחות העניק "סמכות רחבה וגורפת לגוף מינהלי, שהעילה להפעלתה עמומה" וכי "ככל הידוע אין למתכונת זו מקבילה בשיטות המשפט המוכרות לנו" (שם, בעמ' 23). בהתאם לכך עמדת שר הפנים דאז הייתה כי ככלל יש להימנע מביטול אזרחות בגין הפרת אמונים שכן מדובר ב"צעד דרסטי וקיצוני" (שם, בעמ' 24). כמפורט בפסקה 3 לעיל, הפעמים היחידות שבהן נעשה שימוש בסמכות זו היו בשנת 2002, כאשר שר הפנים החליט לבטל את אזרחותם של שניים מאזרחי המדינה – ניהאד אבו קישאק וקייס עובייד – בגין מעורבותם בטרור כפעילים בכירים בחמאס ובחזבאללה, בהתאמה (ראו התייחסות

--- סוף עמוד 18 ---

למקרים אלה: משרד המשפטים "היועץ המשפטי לממשלה: אין מקום לשלילת אזרחותו של ח"כ טאהא בגין ההתבטאות שיוחסה לו בעניין חטיפת החיילים" (הודעת דוברות, 6.8.2006) (להלן: עמדת היועמ"ש משנת 2006)).

22. בשנת 2006 קבע היועץ המשפטי לממשלה דאז כי אין לעשות שימוש בסמכות לביטול אזרחות מחמת הפרת אמונים "במתכונתה הנוכחית", וכי מן הראוי לקדם הצעת חוק ממשלתית אשר תעביר את הסמכות לביטול אזרחות בגין עילה זו לבית המשפט לבקשת שר הפנים ובהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ואשר תכלול הוראות מהותיות ודיוניות להסדרת הנושא (ראו: עמדת היועמ"ש משנת 2006). ברבות הימים חוק האזרחות אכן תוקן ברוח זו, בעקבות הצעת חוק פרטית שהגיש ח"כ גלעד ארדן (להלן: ח"כ ארדן), אשר זכתה לתמיכת הממשלה ואושרה כתיקון מס' 9 לחוק.

בדברי ההסבר שצורפו להצעה זו לקראת ההצבעה עליה בקריאה ראשונה, צוין כך:

"[...] בשל הבעייתיות הרבה בסעיף במתכונתו הנוכחית, לא הפעיל שר הפנים את הסמכות לביטול האזרחות אלא במקרים בודדים. הצעת חוק זו מבקשת ליתן בידי המדינה כלי יעיל, המבוסס על מנגנון ראוי של איזונים ובלמים, שיאפשר את ביטול אזרחותו של אדם אם [...] הפר אמונים למדינה, למשל אם היה מעורב באופן פעיל במעשה טרור נגד המדינה.

שלילתה של זכות חשובה מעין זו, ראוי כי תיעשה בהליך שיפוטי ולא כמהלך מינהלי [...] ועל כן עיקרה של הצעת חוק זו הוא העברת הסמכות לביטול אזרחות לבית המשפט לעניינים מינהליים, לפי בקשת שר הפנים ובהסכמת היועץ המשפטי לממשלה" (דברי הסבר להצעת חוק האזרחות (תיקון מס' 9) (סמכות לביטול אזרחות), התשס"ח-2007, ה"ח הכנסת 10, 11) (להלן: הצעת חוק האזרחות (תיקון מס' 9))).

עמוד הקודם1...1112
13...107עמוד הבא