23. תיקון מס' 9 הוביל לשינוי המשמעותי ביותר של הסדר ביטול האזרחות בגין הפרת אמונים – שהפך מהסדר לקוני להסדר מקיף ומפורט. במסגרת התיקון הועברה הסמכות לביטול אזרחות מחמת הפרת אמונים לידי בית המשפט לעניינים מנהליים, אשר הוסמך לעשות כן לפי בקשת שר הפנים. שינוי משמעותי נוסף שאומץ במסגרת
--- סוף עמוד 19 ---
תיקון מס' 9 הוא יציקת תוכן קונקרטי להגדרת המונח "הפרת אמונים", באמצעות קביעת שלוש חלופות שיראו אותן כ"הפרת אמונים למדינת ישראל": (1) מעשה טרור כהגדרתו בחוק איסור מימון טרור, סיוע או שידול למעשה כאמור או נטילת חלק פעיל בארגון טרור כהגדרתו בחוק האמור; (2) מעשה המהווה בגידה או ריגול חמור לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); (3) רכישת אזרחות או זכות לישיבת קבע במדינה או בשטח המנויים בתוספת לחוק האזרחות (נכון להיום מדובר באיראן, אפגניסטן, לבנון, לוב, סודאן, סוריה, עיראק, פקיסטן, תימן ושטח רצועת עזה). בהקשר אחרון זה יצוין כי תיקון מס' 9 ביטל את ההוראה שנוספה לחוק האזרחות בתיקון מס' 4, אשר קבעה חזקה לפיה יראו כל מי שיצא שלא כדין למדינה עוינת או רכש את אזרחותה כמי שוויתר על אזרחותו. כלומר, לצורך ביטול אזרחות בגין רכישת מעמד במדינה עוינת או בשטח עוין נדרשת כיום החלטה של בית משפט, ויציאה שלא כדין למדינה או לשטח כאמור (להבדיל מרכישת מעמד) אינה מהווה כשלעצמה הפרת אמונים למדינה.
לצד זאת, נקבעו לראשונה בתיקון מס' 9 הוראות מפורטות באשר להליך ביטול האזרחות מחמת הפרת אמונים: נקבע כי תמונה ועדה בראשות שופט בדימוס או מי שכשיר להתמנות לשופט של בית משפט שלום, שתייעץ לשר הפנים לעניין החלטות והגשת בקשות לביטול אזרחות (סעיף 11(ח) לחוק); הבקשה לביטול אזרחות בעילה של הפרת אמונים לא תוגש אלא בהסכמתו בכתב של היועץ המשפטי לממשלה (סעיף 11(ג) לחוק); הדיון בבקשה יתקיים בנוכחותו של האזרח, אלא אם הוזמן כדין ולא התייצב לדיון ואם סבר בית המשפט שבקיום הדיון בהיעדרו לא יהיה משום עיוות דין (סעיף 11(ד) לחוק); ובית המשפט יהיה רשאי לסטות מדיני הראיות ולעיין בראיות חסויות במסגרת הדיון בבקשה, בתנאים מסוימים (סעיף 11(ה) לחוק). כמו כן נקבע בתיקון מס' 9 כי אם בעקבות החלטה על ביטול אזרחות ייוותר אדם חסר כל אזרחות, יינתן לו רישיון ישיבה בישראל, כפי שיורה בית המשפט (ראו: נוסחו של סעיף 11(ב)(2) לחוק בסעיף 1 לתיקון מס' 9).