--- סוף עמוד 35 ---
50. לפיכך, אני סבורה שבצדק ציינו הכנסת ושרת הפנים כי התכלית ההצהרתית היא התכלית המרכזית של הסדר ביטול האזרחות בגין הפרת אמונים.
השאלה הבאה שעלינו לבחון היא – האם תכלית זו היא תכלית ראויה?
בבסיס התכלית ההצהרתית עומדת מטרה ציבורית שלא ניתן להפריז בחשיבותה – שימור המסגרת המדינתית, והסולידריות המינימלית הנדרשת על מנת לכונן אותה. על כן, אני סבורה כי ההצהרה לפיה קיימים מעשים מסוימים שאזרח לא יכול לבצע נגד מדינתו ולהיוותר אזרח שלה, בהחלט משרתת תכלית ראויה. זאת, בפרט בשים לב לכך שתפיסת חובת האמונים המשתקפת מהסדר ביטול האזרחות שבסעיף 11(ב)(2) לחוק נוגעת ל"גרעין הקשה" של חובה זו, אשר מתייחס להימנעות ממעשים חמורים אשר עלולים לפגוע בביטחון המדינה ובפרטים המרכיבים אותה (ראו והשוו: עניין אבו ערפה, בפסקה 3 לחוות דעתי).
51. במאמר מוסגר יצוין כי בעניין עדאלה נדונה הוראת חוק השוללת קצבאות מהורים של קטינים שהורשעו בעבירות ביטחוניות מסוימות. באותו עניין טענה הכנסת כי אחת מהתכליות של הסדר זה היא תכלית הצהרתית שמבטאת את הגבלת הסולידריות החברתית כלפי מי שביצע עבירות המפרות את מרקם החיים המשותפים במדינה. באותו עניין סברתי כי התכלית ההצהרתית מעוררת קושי ככל שהיא מוכוונת להוריהם של מבצעי העבירות, רק בשל זיקתם המשפחתית למבצעי העבירה (שם, בפסקה 7 לחוות דעתי; ראו גם: פסקאות 25-24 לחוות דעתו של השופט (כתוארו אז) פוגלמן). ואולם, בענייננו קושי זה אינו מתעורר היות שהמסר ההצהרתי הטמון בביטול האזרחות מופנה כלפי האדם שביצע מעשים שיש בהם משום הפרת אמונים למדינה.
(2) תכלית הרתעתית
52. אף שהתכלית ההצהרתית מוצגת כעת על ידי הכנסת ושרת הפנים כתכלית המרכזית, בהליכים שהתנהלו בפני הערכאות הדיוניות בעניינם של זיוד ומפארג'ה העמדה שהוצגה מטעם שר הפנים ומטעם היועץ המשפטי לממשלה הדגישה בעיקר את הצורך לעשות שימוש בכלי של ביטול האזרחות נגד מבצעי פיגועי טרור על מנת להרתיע אחרים מלפעול באופן דומה. לתמיכה בעמדה זו אף הוצגה חוות דעת השב"כ שעניינה הרתעת אוכלוסיית דור ב' לאיחוד משפחות – קרי, מי שאחד מהוריו הוא
--- סוף עמוד 36 ---
פלסטיני שמעמדו בישראל הוסדר לאחר הליך של איחוד משפחות. בית המשפט לעניינים מנהליים שדן בעניינו של זיוד, קיבל את עמדתו זו של שר הפנים וקבע כי בבסיס ההסדר עומדת גם תכלית הרתעתית (בפסקה 15 לפסק דינו).