4. בעקבות בקשות דחייה חוזרות ונשנות מטעם הצדדים, הדיון לגופה של הבקשה בעניינו של זיוד התקיים רק ביום 28.5.2017, בחלוף כשנה ממועד הגשת הבקשה. לצד הטענות הנוגעות לעניינו הפרטני, העלה זיוד על דרך של תקיפה עקיפה גם טענות באשר לאי-חוקתיות סעיף 11(ב)(2) לחוק האזרחות. במהלך ההליך הודיע שר הפנים כי אם תבוטל אזרחותו של זיוד יינתן לו רישיון לישיבת ארעי בישראל מסוג א/5 (להלן: רישיון א/5). בנוסף, שר הפנים העביר לעיונו של בית המשפט חוות דעת בסיווג "שמור" שערך השב"כ בינואר 2017 (להלן: חוות דעת השב"כ), ממנה עולה כי "מעורבותם בטרור של מי אשר נמנים על אוכלוסיית מי שהוריהם ממוצא פלסטיני, ומעמדם בישראל התקבל בהליך איחוד משפחות [...] גדולה ביחס לחלקם באוכלוסייה" וכי "שלילת אזרחותם של המעורבים בטרור מקרב אוכלוסיית דור ב' היא כלי הרתעתי משמעותי, שעשוי בהחלט לסייע בבלימת התופעה לעתיד לבוא". לפיכך, ביום 2.6.2017, החליט בית המשפט, מיוזמתו, לאפשר לשר הפנים להגיש עמדה עדכנית שבה יתייחס להשלכות התיקונים שנעשו בסעיף 11(ב)(2) לחוק מאז הגשת הבקשה בעניין זיוד וכן לחוות דעת השב"כ – שלא עמדה לנגד עיניו ולנגד עיני היועץ המשפטי לממשלה במועד הגשת הבקשה. עמדה עדכנית מטעם שר הפנים, שאליה צורפה עמדה עדכנית מטעם היועץ המשפטי לממשלה, הוגשה ביום 13.7.2017, ובה אימצו שר הפנים והיועץ המשפטי לממשלה את חוות דעת השב"כ ועמדו על בקשתם
--- סוף עמוד 7 ---
לבטל את אזרחותו של זיוד גם לאחר התיקונים שנעשו בחוק. בשלב זה הודיעו באי כוחו של זיוד כי הם מיצו את טיעוניהם ולא ביקשו להוסיף על הטענות שהעלו עד לאותו מועד.
5. בפסק-דינו מיום 6.8.2017 קיבל, כאמור, בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה את הבקשה והורה על ביטול אזרחותו של זיוד. במישור החוקתי קבע בית המשפט כי הזכות לאזרחות היא זכות יסוד, אך הפגיעה בה בהוראת סעיף 11(ב)(2) לחוק צולחת את מבחני פסקת ההגבלה. נקבע כי ההסמכה היא בחוק, ההולם את ערכי המדינה וכי תכלית החוק היא ראויה. בית המשפט קיבל בהקשר זה את טענת המדינה כי תכלית החוק היא הרתעתית ולא עונשית והוסיף וקבע כי ביטול האזרחות נועד להבהיר לכלל האזרחים כי מי שייתן יד לטרור עלול לשאת בתוצאה של ביטול אזרחותו. בהתייחסו למבחני המידתיות, קבע בית המשפט כי קיים קשר רציונאלי בין ביטול אזרחות של מי שביצע מעשה טרור ובין הרתעת מחבלים אחרים; וכי מבחן האמצעי שפגיעתו פחותה מתקיים במקרה דנן, שכן לאדם שאזרחותו תבוטל וייוותר ללא אזרחות אחרת, מוענק רישיון ישיבה שמקנה לו זכויות סוציאליות. עוד צוין בהקשר זה כי תהליך ביטול האזרחות כולל מעורבות של גורמים רבים (המלצת ועדה מייעצת ואישור היועץ המשפטי לממשלה) וכי בסופו של דבר ההחלטה על ביטול האזרחות אינה מתקבלת על ידי גורם פוליטי או מנהלי אלא על ידי בית המשפט. לצורך מבחן המידתיות השלישי סקר בית המשפט את חוות הדעת שהוגשה על ידי השב"כ, וציין כי זו מצביעה על מעורבות מוגברת של בני הדור השני לאיחוד המשפחות (להלן: דור ב' לאיחוד משפחות) בפעילות טרור יחסית לחלקם באוכלוסייה, וכי הנזק בביטול האזרחות מתגמד אל מול התועלת שתושג בהרתעת מחבלים ומניעת פיגועים. בסיכומם של דברים קבע, אפוא, בית המשפט כי אין בהוראת החוק פגם חוקתי המונע את הפעלתה.