לצד זאת, בשונה מההסדרים במדינות שנסקרו לעיל, בישראל עצם ההחלטה על ביטול האזרחות אינה מתקבלת על ידי הדרג הפוליטי או על ידי גורם מנהלי כלשהו אלא היא נתונה לערכאה שיפוטית. גישת המחוקק, כפי שהשתקפה בדברי ההסבר להצעה שבעקבותיה נחקק תיקון מס' 9, היא ש"שלילתה של זכות חשובה מעין זו [הזכות לאזרחות], ראוי כי תיעשה בהליך שיפוטי ולא כמהלך מינהלי" (הצעת חוק האזרחות (תיקון מס' 9), בעמ' 11). לכך יש להוסיף כי נקבעו בחוק מנגנוני בקרה שנועדו לוודא כי גם ההחלטה על הגשת הבקשה לביטול האזרחות, המתקבלת על ידי שר הפנים, לא תתקבל כלאחר יד. השר נדרש להתייעץ עם הוועדה המייעצת ולקבל את הסכמתו בכתב של היועץ המשפטי לממשלה (סעיפים 11(ג) ו-11(ח) לחוק). כמו כן, בקשת ביטול האזרחות תידון ככלל בנוכחות האזרח, ובמקרים החריגים שבהם ניתן לקיים את הבקשה בהיעדרו, ניתנת לו הזכות למנות עורך דין שייצג אותו בדיון (סעיפים 11(ד)-(ד1) לחוק). בנוסף, אף שחלק מהעילות שבגינן ניתן לבטל אזרחות ניתנות לפרשנות רחבה (כפי שניתן להיווכח מההגדרה של "מעשה טרור"), הן עודן מצומצמות ומתוחמות למעשים קיצוניים בלבד (כמו מעשה טרור, בגידה, ריגול חמור ורכישת מעמד במדינה עוינת). זאת בשונה, למשל, מההסדר בבריטניה או מההסדר הישראלי שקדם לתיקון מס' 9.
76. כמו כן, יש ליתן את הדעת לכך שסעיף 11(ב)(2) לחוק האזרחות מגלם הפנמה – גם אם באופן חלקי – של הקושי הטמון בהותרת אדם חסר כל אזרחות, המתבטאת בכך שהמחוקק ביקש להבטיח כי תישמר זיקה מסוימת בין המדינה לאדם שאזרחותו נשללה, על מנת שהוא לא ייוותר חסר כל מעמד (ראו והשוו: עניין אבו ערפה, בפסקה 21 לחוות דעתה של השופטת ברק-ארז). למעמד שניתן חלף האזרחות חשיבות ניכרת בהתחשב בכך שלתושב ישראל מוקנה חלק לא מבוטל מהזכויות שמהן נהנים אזרחים (ראו והשוו: שם, בפסקה ה' לחוות דעתו של המשנה לנשיאה (בדימ') רובינשטיין). מהותו והיקפו של המעמד החלופי שיוענק לאדם שאזרחותו נשללה, ידון להלן בהרחבה, אך בהינתן מכלול ההיבטים המרכיבים את ההסדר הישראלי לביטול אזרחות
--- סוף עמוד 50 ---
מחמת הפרת אמונים, אקדים ואומר כי לגישתי יש לדחות את הטענה שהאפשרות להותיר אדם ללא כל אזרחות מובילה היא כשלעצמה למסקנה כי ההסדר כולו אינו מידתי.
(3) סוג המעמד החלופי שמוענק למי שנותר חסר כל אזרחות
77. סעיף 11(ב)(2) לחוק האזרחות קובע כי אם אדם ייוותר חסר כל אזרחות כתוצאה מביטול אזרחותו "יינתן לו רישיון לישיבה בישראל, כפי שיורה שר הפנים". נשאלת השאלה מהו התוכן הקונקרטי של מעמד זה והתשובה לשאלה זו משליכה בהכרח על סוגיית מידתיות ההסדר. זיוד ומפארג'ה טוענים בהקשר זה כי האופן שבו מפרשים שרי הפנים את הצירוף "רישיון לישיבה בישראל", כמאפשר להם להעניק רישיון א/5, המקנה מעמד ארעי בלבד, מעיד על פגיעה בלתי מידתית בזכות לאזרחות.