א.3. מן הכלל אל הפרט
43. העובדה שהנתבעת לא עדכנה את שכרו של התובע בחודש 09/2013 ל-38 ₪, סותרת את הסכם ההעסקה הראשוני, מכאן שאין ספק שנקודת המוצא היא שאותו מחדל של הנתבעת, היווה הפרת חוזה העבודה. עם זאת, אנו סבורים כי מעשיו ומחדליו של התובע לאחר אותה הפרה, מעידים על הסכמתו לשינוי ההסדר החוזי, במובן של ויתור על זכותו לעדכון השכר, או להשעיית תוקפו במשך כל תקופת העבודה. להלן ננמק.
44. כפי שקבענו לעיל, התובע היה מודע לאי-עדכון שכרו באופן מיידי או כמעט מיידי. בתאריך 11/03/2014, מקץ כ-7 חודשים בהם הפרה הנתבעת את התחייבותה לעדכן את שכרו, התובע לא פנה בתביעה כדי לאכוף את זכויותיו, ובשיחה שהתקיימה ביניהם בתאריך הנ"ל, הסכימו הצדדים שיתקיים ביניהם דיון שלושה חודשים לאחר מכן. כבר בנקודת זמן זו, ניתן לשאול האם התנהלות זו של התובע, והסכמתו להכפיף את סוגיית העלאת השכר לדיון פירושה ויתור על זכותו, אולם מוכנים אנו להניח כי באותו שלב, לא ניתן להסיק הסכמה לשינוי החוזה, תוך שנוסיף ונבחן את התנהלות התובע לאחר מכן.
45. לאחר אותו סיכום לערוך דיון בין הצדדים, לא נעתרה הנתבעת לבקשת התובע לעדכון שכרו, והתקיים תהליך שחזר ונשנה במהלך תקופת העבודה: התובע פנה לנתבעת בבקשה לעדכן את שכרו (ללא דרישה להפרשי שכר), על יסוד נימוק כי כך הובטח לו עם תחילת העסקתו; בעקבות אותן פניות התקיימו שיחות בינו לבין נציגי הנתבעת ובעיקר עם גב' מרדכי, במהלכן הובהר לתובע כי אין בכוונת הנתבעת לעדכן את שכרו, בנימוק שמצבה הכלכלי של הנתבעת קשה; התובע שמע את דברי הנתבעת והסבריה, קיבל אותם, הביע הזדהות עם מצב הנתבעת, הצהיר כי הוא מעוניין להמשיך לעבוד, ולאחר אותן שיחות המשיך בעבודתו; ואז שב ופנה במרווחי זמן משמעותיים כאלו ואחרים, ביקש שוב שיעודכן שכרו, בתקווה שבנקודת זמן אחרת הנתבעת תוכל להיעתר לבקשתו ולעדכן את שכרו. הדפוס הנ"ל התמשך שנים, ולמעשה לאחר שהחוזה הופר לראשונה, המשיך התובע בעבודתו משך כ-5 שנים.
46. לעמדתנו, יישום ההלכות שלעיל על עובדות המקרה דנן, מוביל למסקנה כי במעשיו ובמחדליו התובע ויתר על תניית עדכון השכר, קרי הסכים לשינוי החוזה. התובע לא רק שלא פנה בתביעה לאכיפת תניית עדכון השכר במשך 5 שנים, אלא שגם במהלכיו מול הנתבעת לא פעל כמי שמבקש אכיפת זכות, כי אם כמי שהכפיף את עדכון השכר למשא ומתן בין הצדדים. כך בפירוש ב-11/03/2014, וכך הלכה למעשה בשיחות שהתקיימו בינו לבין הנתבעת לאחר מכן, בעקבות בקשותיו לעדכון השכר - שיחות אשר נשאו אופי של משא ומתן, שבסופן הסכים התובע לעמדת הנתבעת. אומנם, בקשות התובע לעדכון שכרו נומקו בתוכנו של הסכם ההעסקה הראשוני, תוך שמשתמעת מבקשתו טרוניה על כך שהנתבעת לא עמדה במילתה, אך בעיקר השיחות בין הצדדים נשאו אופי של משא ומתן, וכל "מחזור" כזה של בקשה-שיחה, הסתיים בכך שהתובע קיבל את עמדת הנתבעת והמשיך לעבוד. במובן זה, לעניין התנהגות התובע, השוני בין המקרה דנן לעניין יוחנן גולן ועניין דיאמנט צעצועים הוא כמותי ולא מהותי. מבחינה מהותית, כל מחזור של "בקשה-שיחה-הסבר-הסכמה" בתקופת עבודת התובע, דומה למהלך הדברים בעניין יוחנן גולן ודיאמנט צעצועים. יתר על כן, במקרה דנא בשיחות עמו סיפק התובע אינדיקציות "חיוביות" משמעותיות, אשר מצביעות על הסכמתו לעמדת הנתבעת. העובדה שבעניינו של התובע הדברים חזרו על עצמם, אינה משנה ממהות הדברים, שכן המסקנה היא כי החוזה השתנה כבר לאחר המחזור הראשון, מה גם שכל מחזור לאחר מכן הסתיים גם הוא בהסכמת התובע לעמדת הנתבעת.