34. בענייננו, אינני סבור שיש מקום לקבוע שהעברת זכויותיה של ראנה בהסכם הזיכיון נעדרת נפקות משפטית ביחסיה עם התובעים. ראשית, הסכם הזיכיון לא קבע שהעברת הזכויות בניגוד להסכם תהא בטלה, ומכאן שניתן לפרש את כוונת הצדדים להסכם הזיכיון באופן שלפעולה לא יהא תוקף כלפי קופיקס, אך תוקפה כלפי הנמחה (התובעים) לא יישלל (עניין טקסטיל ריינס, בעמ' 235; לרנר בעמ' 100). שנית, לשון ההגבלה אינה שוללת לחלוטין את האפשרות להעביר את הזכויות אלא מתנה אותה בקבלת הסכמה מראש ולאחר שהמפעיל הקודם שילם את מלוא התחייבויותיו (ראו התנאים בסעיף 17.3 להסכם הזיכיון). דומה אפוא שמטרת ההגבלה שקבעה קופיקס הייתה השגת שליטה על זהות המפעיל הנכנס והבטחת תשלום חובו של המפעיל היוצא. מדובר אפוא בהגבלה אשר לקופיקס יכולת לשלוט עליה ולאשרה, כך שבהחלט נכונה המסקנה שבמקרים הנראים לה לנכון היא תבקש לקדם את המחאת הזכויות והחלפת המפעיל. לכן, אין לומר שתכלית ההגבלה תפגע אם לא ניתנה הסכמתה מראש, אלא זו התבקשה בדיעבד, כאשר כל זכויותיה שמורות לה (ראו בהשוואה, עניין טקסטיל ריינס, בעמ' 236).
35. משכך, הגם שהעברת זכויותיה של ראנה נעשתה בניגוד להסכם הזיכיון, אין מדובר בפעולה נעדרת נפקות משפטית והחוזה שבין הצדדים הוא בר תוקף. המסקנה היא שהתחייבותה של ראנה להעברת זכויותיה בהסכם הזיכיון היא בת תוקף כלפי התובעים.
36. השאלה היא אפוא אם התובעים זכאים לסעד כלשהו כנגד הנתבעים 1,2 בשל כך שבסופו של דבר זכויותיה של ראנה מכוח הסכם הזיכיון לא הועברו לבעלותם. כפי שצוין לעיל, התובעים טענו בעניין זה בערבוביה טענות רבות כגון הטעיה, טעות, עושק וכיוצב'. כפי שייראה להלן, הדיון בטענות אלו אינו נדרש, לאור כך שהוכח שמדובר בחוזה על תנאי מתלה אשר לא התקיים ולחלופין בהפרה ברורה של ההסכם. די בכך כדי להכריע בהליך מבלי להידרש ליתר הטענות. אנמק מסקנתי להלן.
ד. הסכמת קופיקס כתנאי מתלה
37. שני הצדדים מסכימים שהסכם המכר הוא חוזה על תנאי מתלה אשר לא התקיים. אכן, בכתב התביעה לא נטענה טענה זו בצורה ברורה. עם זאת בישיבת יום 9.12.21 טען ב"כ התובעים כי "בענין תנאי מתלה... אנו סבורים שבנינו את התביעה ככזו שמתארת את זה, זה תנאי בסיסי להסכם למרות שלא נכתב במפורש בתביעה, ייחסנו לנתבעים הפרה והשבה ולא על פי סעיף 27, אבל להשקפתנו התוצאה אמורה להיות זהה. אנחנו מסכימים שזה תנאי מתלה". הנתבעים טענו אף הם בישיבה זו כי "אנחנו מסכימים שזה תנאי מתלה אבל זה אמור להיות הדדי...". כמו כן בסיכומי התובעים נטענה הטענה בצורה מפורשת (עמוד 14 תחת הכותרת "השבה כספית") והנתבעים לא טענו בסיכומיהם שמדובר בהרחבת חזית, אלא טענו דווקא טענות לגופו של עניין וכנגד האפשרות להעניק סעד של השבה (סעיפים 72-77 לסיכומים). משכך, מדובר בטענה המצויה בגדרי טענות הצדדים והטעונה הכרעה. בכל מקרה, כידוע, "בית המשפט רשאי לדון מיוזמתו במשמעות המשפטית הנגזרת מהמסכת העובדתית אשר נפרשה לפניו" (ע"א 8023/16 לילך נוזית ארביב אור נ' חנה מרגרט פנטופט ג'נאח (20.8.2019)). אבחן אפוא להלן אם אכן מדובר בהסכם על תנאי מתלה ומהי נפקות העובדה שהתנאי לא התקיים.